שירות כבקשתך
הרב רגב: חוק עם אפס יעילות ומקסימום נזק
הכנסת אישרה את חוק הגיוס החדש. שתי עתירות הוגשו לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק
12/03/2014 20:56
תגיות: חוק הגיוס · הכנסת · חדו"ש · אורי רגב · יאיר לפיד · בג"ץ · התנועה לאיכות השלטון · נפתלי בנט
עצרת ההמונים החרדית נגד חוק הגיוס בכניסה לירושלים, ב-2 במרס. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
חוק הגיוס החדש אושר היום בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. בהצבעה על החוק השתתפו רק חברי הכנסת של הקואליציה. נציגי סיעות האופוזיציה נעדרו מאולם המליאה. נגד חוק הגיוס הצביע חבר כנסת אחד בלבד: יוני שטבון מהבית היהודי. מיד עם אישור החוק בכנסת הוגשו שתי עתירות לבג"ץ שביקשו לפסול אותו.
חוק הגיוס קובע כי עד שנת 2017 תהיה תקופת הסתגלות, שבהה יוכלו תלמידי הישיבות לבחור אם להתגייס לשירות סדיר, לשרת בשירות אזרחי או להמשיך ללמוד בישיבה. בנוסף, מציין האתר מגפון, מי שמלאו להם 22 שנים בעת חקיקת החוק יוכלו לקבל פטור משירות סדיר, כדי לאפשר את השתלבותם בתעסוקה. מי שמלאו להם 18 עד 22 בעת חקיקת החוק יוכלו לדחות את שירותם עד גיל 24, ואם דחו את שירותם יוכלו לקבל פטור.
לאחר אישור החוק אמר שר האוצר, יאיר לפיד, ל-ynet כי הוא "מרוצה, אך לא מאושר".
מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, אמר: "החוק שאושר אינו חוק שוויון בנטל וגם לא חוק גיוס, אלא חוק להנצחת ההשתמטות והפטור, חוק שהוא ההיפך הגמור משוויון בנטל. העברתו בכנסת היתה דוגמה לציניות ודורסנות פוליטית".
רגב אמר ש"אי אפשר בתגובה קצרה למנות את כל הכשלים והעיוותים בחוק, ולכן אזכיר רק את העיקריים שבהם. בשנים הקרובות לא רק שהחוק לא יביא אפילו לגיוס של תלמיד ישיבה אחד, אלא הוא בראש וראשונה מעניק פטור מלא משירות לכ-50 אלף תלמידי ישיבות. עד שנת 2017 לא יהיה כלל שירות חובה לתלמידי ישיבות ויימשך המצב של 'שירות כבקשתך'. גם אם יונהג שירות חובה ב-2017, לאחר הבחירות הבאות ובאחריות הממשלה הבאה, הוא יהיה רק מגיל 21, שבו רבים מתלמידי הישיבות
רגב: החוק שאושר אינו חוק שוויון בנטל וגם לא חוק גיוס, אלא חוק להנצחת ההשתמטות והפטור
כבר נשואים ואף עם ילדים. הגרועה מכל היא ההחלטה ההזויה לאכוף את החוק באמצעות מאסר. אין כל סיכוי ליישמה, אבל היא נתפסת בציבור החרדי כעלבון כבד.
"התוצאה המרשימה", סיכם רגב, "היא חוק עם אפס יעילות, שגורם למקסימום נזק, והקשר שלו לשוויון הוא רק ברטוריקה של יוזמיו".
איתי בן חורין, מהפורום לשוויון בנטל ואיתן גינזבורג, סגן ראש עיריית רעננה, הגישו את אחת העתירות נגד החוק. לטענתם, החוק אינו משפר את השוויון בנטל, אלא למעשה מגביר את אי השוויון. בין השאר הם טוענים כי כתוצאה מהחוק כחמישים אלף תלמידי ישיבות ייצאו לשוק העבודה ויתחרו על משרות מול חיילים משוחררים.
את העתירה השנייה הגישה התנועה לאיכות השלטון, שמבקשת מבג"ץ להוציא צו על תנאי, שיורה לכנסת לנמק מדוע לא תבטל את חוק הגיוס החדש בשל הפגיעה הקשה, הבלתי חוקתית, הבלתי שוויונית והבלתי מידתית שהוא גורם.
שר המדע והטכנולוגיה, יעקב פרי, שמילא תפקיד מרכזי בניסוח החוק, אמר כי אף שהסעיפים העיקריים של החוק ייכנסו לתוקף רק ב-2017, חלקים ממנו ייושמו באופן מיידי. באתר " Times of Israel" נכתב כי שר הכלכלה, נפתלי בנט, שיבח את החוק ואמר כי הוא יאפשר למאות אלפי גברים חרדים להצטרף לכוח העבודה הישראלי ולשירות הלאומי והאזרחי.
חברי כנסת חרדים אמרו כי היום שבו אושר החוק הוא יום שחור. "החוק הנוקשה אינו תורם דבר לגיוס, מכיוון ששום תלמיד ישיבה לא יתגייס לצבא ולא יעשה שירות לאומי, לא היום ולא בעוד כמה שנים", אמר חבר הכנסת משה גפני מיהדות התורה לאתר "כיכר השבת".
לידיעה במגפון
לידיעה ב-"Times of Israel"