כשהכנסת משותקת – בג"ץ ידבר

ההסדר המעניק לחרדים פטור גורף מגיוס אינו חוקי, כותב פרופ' אמנון רובינשטיין ב"ישראל היום", בית המחוקקים נמנע מהכרעה ולבית המשפט אין ברירה אלא להתערב

17/02/2014 16:23

תגיות: גיוס חרדים · שר הביטחון · דחיית שירות · חוק טל · בג"ץ · אמנון רובינשטיין · חדו"ש

אולם בבג''ץ (צילום אילוסטרציה). צילום: Stellas mom, flickr

באוגוסט 1988 המליצה ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון לשלב לימוד תורה עם שירות צבאי. הוועדה המליצה גם שהשילוב יחול על החרדים ושרק 200 תלמידי ישיבה יקבלו פטור מלא מגיוס. הכנסת התעלמה מההמלצות. שנה לאחר מכן, מזכיר אמנון רובינשטיין במאמר ב"ישראל היום", פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור על סדרי "דחיית השירות" וועדת ביקורת המדינה קבעה ש"אין הצדקה למצב שבו אלפי אזרחים יקבלו דחייה ממושכת שמשמעותה פטור משירות הביטחון".

הכנסת לא נקטה כל צעד ליישום הקביעה והממשלה הגדילה בעקביות את מספר הפטורים. הצעות חוק בנושא עלו וירדו, והכנסת היתה חסרת אונים נוכח ההסכם הקואליציוני שנחתם עם אגודת ישראל עוד ב-1977 והסיר את המגבלות על מספרם של מקבלי דחיית השירות. ההסכם היה לא חוקי, גם מכיוון שפטור סיטונאי לקהילה מסוימת יש לעגן בחוק וגם מפני שהכוונה הברורה של הממשלה לא היתה לדחיית שירות אלא לפטור, כותב רובינשטיין.

לבסוף, ב-1997, החליט לעתור לבג"ץ יחד עם חבר הכנסת לשעבר חיים אורון. העתירה הוגשה מפני שבית המחוקקים של ישראל היה משותק, מסביר רובינשטיין: רוב חברי הכנסת התנגדו למיסוד הפטור, אבל רובם צייתו להסכם הקואליציוני הבלתי חוקי. גם עורך הדין יהודה רסלר הגיש עתירה נגד הסדרי הפטור.

בניגוד לצפוי, נשיא בית המשפט העליון אז, אהרן ברק, פסל את הסדר הדחייה וקבע כי הוא בלתי חוקי, אבל נתן לכנסת פסק זמן

החרדים זעמו, אבל השופטים נקטו עמדה הגיונית: אינך יכול לקבל פרס כספי על התחמקות מחובת שירות צבאי

כדי לקבוע הסדר חוקי. "הכנסת העבירה את חוק טל, שאמור היה לתקן את עיוותי הפטור המלא. אך משהוכח שחוק זה נכשל במשימה זו, נפסל אף הוא בבית המשפט העליון והתוצאה היתה שהחרדים אכן יהיו חייבי גיוס", כותב רובינשטיין.

בעקבות פסילת חוק טל הוציא שר הביטחון צו נוסף לדחיית מועד ההתייצבות של החרדים כקבוצה. הצו בלתי חוקי, "שכן רק שינוי בחוק יכול לפטור קבוצה של קהילה שלמה מחובת ההתייצבות", מסביר רובינשטיין. עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון – עתרה לבג"ץ בגלל אי חוקיות הצו ושמונה מתוך תשעה שופטים קיבלו את עתירתה. לפי החלטת בית המשפט, תלמידי ישיבה שהתייצבותם לצבא נדחתה לא יוכלו בשל כך לקבל סיוע מהמדינה. החרדים זעמו על השופטים בשל העמדה ההגיונית שנקטו: אינך יכול לקבל פרס כספי על התחמקות מחובת שירות צבאי.

רובינשטיין, מרצה למשפטים ובעבר חבר כנסת ושר, כותב כי התערבות בית המשפט מוצדקת במקרה שבו הכנסת משותקת, מסרבת להביע עמדה יותר מ־40 שנה ומתעלמת לא רק מדו"חות מבקר המדינה, אלא גם מהמלצת של ועדה מטעמה. "השיתוק שבו לוקה בית המחוקקים הוא המוליד התערבות משפטית. לבית המשפט אין ברירה אחרת: הוא לא יכול לתת ידו למעשה בלתי חוקי, או שחוקיותו מוטלת בספק, ולתת ביסוס להמשך המצב הבלתי חוקי של מתן תמיכה למשתמטים ללא אסמכתה בחוק", כותב רובינשטיין.

למאמר המלא