לא נקייה, מושפלת

טראומת המקווה של הדסה מרגוליס

הטבילה הוא מצווה רצויה, כותבת אמה של הילדה נעמה מרגוליס מבית שמש, אבל נוכחותה של הבלנית פוגעת בפרטיות

נעמה מרגוליס, בת 8, מבית שמש עם אמה הדסה. צילום: פלאש 90הדסה מרגוליס מבית שמש עם בתה נעמה. צילום: פלאש 90

הטבילה האחרונה של הדסה מרגוליס במקווה הסתיימה בתחושה קשה. "לאחר הטבילה נכנסתי לשירותים ופרצתי בבכי. ההשפלה והכאב היו גדולים", היא כותבת.

ב-11 שנות נישואיה, מספר מרגוליס במאמר ב-nrg, חותה חוויות משפילות רבות במקווה. לדבריה, בכל פעם שעליה לטבול היא מתמלאת חרדה ומקווה שהבלנית תדע להעניק לה את הפרטיות המיוחלת. "עמוק בלב אני מתפללת מדי פעם שאגיע למקווה ודווקא הבלנית שמסתובבת ורק מסתכלת ב'שעת הצורך' תהיה במשמרת. לדעתי, ועם כל הכבוד לבלנית, בכלל לא צריכה להיות שם בייביסיטר".

"זאת המצווה שלי", אמרה לבלנית. בביקור האחרון, הבלנית התעקשה להסתכל עליה לפני הטבילה וגם כשיצאה מהמקווה.

עם כל הכבוד לבלנית, בכלל לא צריכה להיות שם בייביסיטר

"יש לי רק שתי ידיים, אשר לא מצליחות לכסות את כל גופי, בכדי לקבל את הפרטיות שאני כל כך רוצה", כותבת מרגוליס, תושבת בית שמש שהתפרסמה לאחר שחרדים קיצונים התנכלו לבתה נעמה בדרכה לבית הספר. "רק רוצה לסיים עם החוויה המשפילה וללכת הביתה. אני לא אומרת לה להסתובב, למרות שלדעתי אין לה שום סיבה לעמוד שם ולבהות בי. הרי אם היא לא תיתן לי לטבול, אצטרך למצוא מקווה אחר..."

לדבריה, אחרי הטבילה לא הרגישה נקייה, אלא מושפלת. "מתי ארגיש שהמצווה היא שלי, ולא שלי ושל הבלנית? מתי אוכל לטבול לבד, בלי חותמת ההכשר של הבלנית?" היא שואלת.

למאמר המלא



איך תוכל לפעול?