אחרי 46 שנה

משרד הדתות פועל להסדיר תפילת יהודים בהר הבית

משרד החוץ: שינוי הסטטוס-קוו בהר הבית יגרור התקפה בינלאומית חריפה על ישראל

מסגד אל-אקצא והכותל הדרומי, מדרום-מערב. צילום: wikipedia ,David Shankboneמסגד אל-אקצא והכותל הדרומי, מכיוון דרום-מערב. צילום: David Shankbone, wikipedia

מנכ"ל משרד הדתות, אלחנן גלט, אמר כי משרדו מבקש לבחון בקרוב ובהקדם סדרת תקנות שיאפשרו כניסה מסודרת של יהודים לתפילה בהר הבית, כזכות יסוד. למעשה, לראשונה זה 46 שנה, מאז שחרר צה"ל את הר הבית, תוקנו תקנות כאלה. גלט אמר את הדברים בישיבה של ועדת הפנים בכנסת לרגל יום ירושלים, שעסקה בריבונות על הר הבית ובהסדרי התפילה במקום.

בהודעה לעיתונות מטעם ועדת הפנים נכתב כי יו"ר הוועדה, ח"כ מירי רגב, אמרה שהמצב הנוכחי בלתי אפשרי וכי האיסור על תפילה של יהודים בהר הבית הוא אפליה. "לא ייתכן שבמדינת ישראל יהודים צריכים למצוא את עצמם עומדים בצד. הר הבית יהיה מקום שבו כל אחד יוכל להתפלל על פי דתו", אמרה רגב. היא הוסיפה כי "עלייתם של יהודים להר הבית הינה זכות בסיסית של כל אזרח ואזרח במדינת ישראל. מדינת ישראל חייבת לשמור ולהגן על זכות זו... אני שמחה שמשרד הדתות יביא לאישור הממשלה שורה של תקנות שיסדירו אחרי 46 שנה את הסדרי התפילה בהר הבית".

לראשונה מאז שחרר צה"ל את הר הבית תוקנו תקנות שיאפשרו כניסה של יהודים לתפילה בהר הבית

משרד החוץ מתריע כי כל שינוי בסטטוס-קוו בהר הבית יגרור מתקפה בינלאומית חריפה על ישראל. לפי ידיעה ב-News1, סגנית מנהלת מחלקת ירדן במשרד החוץ, פרידה יובל, ציינה כי השינוי שמציע משרד הדתות "יעורר את כל העולם". היא הזהירה ממהומות כמו אלה שפרצו לאחר שאריאל שרון עלה להר הבית ולאחר פתיחת מנהרות הכותל.

ח"כ משה פייגלין טען בדיון כי השאלה העיקרית העומדת לפנינו היא שאלת הריבונות על הר הבית. לדבריו, לא מדובר בשאלה ביטחונית או דתית. "הבעיה של הווקף היא לא בתפילה, אלא בסממן הריבוני שהתפילה מייצגת", אמר פייגלין. "מבחינתם זהו כרסום בריבונות הטוטלית של האיסלאם על הר הבית".

חבר הכנסת אברהים צרצור שאל אם אין עוד מקום שבו יכולים יהודים להתפלל מלבד מסגד אל-אקצא. לדבריו, "היהודים בישראל צריכים להבין שירושלים תחזור ביום מן הימים לחיק הפלסטינים והמוסלמים. הפתרון הוא לשמור על הסטטוס קוו במקום".

לידיעה ב-News1



איך תוכל לפעול?