מחסומי שירות

11 אלף אברכים קיבלו פטור, רק 10% הצטרפו לשוק העבודה

שנה וחצי לאחר החלטת הממשלה, 73% מהחרדים שקיבלו פטור משירות אינם עובדים

ישיבת ברכת מרדכי בביתר עילית 24.08.09. צילום: נתי שוחט, פלאש 90ישיבת ברכת מרדכי בביתר עילית. רוב מקבלי הפטור שנקלטו בשוק העבודה מועסקים במגזר החרדי. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

החלטת הממשלה לשנות את גיל הגיוס של חרדים, שהתקבלה לפני כשנה וחצי, היתה אמורה לצרף לשוק העבודה אלפי תלמידי ישיבה. הממשלה החליטה אז כי חרדים מגיל 28 ישוחררו מחובת הגיוס לצבא ו-11 אלף איש קיבלו פטור סופי משירות.

הציפייה שבעקבות ההחלטה יצטרפו לשוק העבודה אלפי חרדים נכזבה, כותבת מירב ארלוזורוב ב-"TheMarker". בבדיקה שנערכה שנה וחצי לאחר קבלת ההחלטה התברר כי רק 10% ממקבלי הפטור הצטרפו לשוק העבודה. רובם מועסקים במגזר החרדי, במשרות שבהן הם משתכרים שכר נמוך.

מכיוון שעוד לפני החלטת הממשלה עבדו כ-17% מ-11 אלף האברכים, כ-73% מהם עדיין אינם עובדים. הנתונים עומדים בניגוד להערכה שבגלל העוני הקשה של המשפחות החרדיות, יש בציבור החרדי לחץ לצאת לעבודה. בגלל הרצון להימנע

גם חרדים שרוצים לעבוד חסרי השכלה מתאימה וחוששים מהחשיפה לעולם החילוני

משירות צבאי רבים מהם נמנעים מלעשות זאת.

לאחר שניתן פטור לאלפים, ובכל זאת הרוב המכריע מבין תלמידי הישיבות לא יצאו לעבודה, נראה כי השירות הצבאי אינו המחסום היחיד המונע מהם לעשות זאת. לנקודה זאת יש משמעות רבה, מכיוון שהממשלה הנוכחית מתכוונת לתת פטור ל-50 אלף תלמידי ישיבות בגיל 22 ומעלה.

אחד המחסומים העיקריים הוא חוסר היכולת של החרדים לעבוד. גם אלה מהם שרוצים לעבוד חסרי השכלה מתאימה, אינם מכירים את העולם החילוני וחוששים מהחשיפה אליו. גם המעסיקים צריכים להתחשב בהם ולספק להם אוכל כשר למהדרין וסביבת עבודה בלי נשים.

לדעת ארלוזורוב, סיוע לחרדים להשתלב בחברה ובשוק העבודה והפסקת התמיכה באלה מהם שאינם עובדים ואינם לומדים לימודי ליבה הם הדרכים שבהן אפשר לעזור להם להיחלץ מהעוני.

 לכתבה ב-"TheMarker"



איך תוכל לפעול?