מי שמאמין – מאמין יותר

האמונה התחזקה, אבל בעיקר בקרב הדתיים והחרדים

מדד הדת והמדינה של עמותת חדו"ש מראה כי 65% מהחרדים, 54% מהדתיים ו-42% מהמסורתיים התקרבו לדת. בין החילונים 9% התחזקו באמונתם ו-12% נחלשו

כוננות שיא לרגל סכנת השוויון בנטל. כרזות מזהירות כי אם יהיה גיוס של תלמידי ישיבות משתמטים תפתח מלחמת עולם ויערכו הפגנות המונית. 24022013. צילום נתי שוחט פלאש 90כרזות נגד גיוס תלמידי ישיבות לצה"ל. צילום נתי שוחט, פלאש 90

האם היה גל התקרבות לדת בעקבות טבח 7 באוקטובר והמלחמה? לפי מדד הדת והמדינה של עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון לשנת 2026 אכן היתה התקרבות, אבל בעיקר של דתיים וחרדים. 65% מהחרדים, 54% מהדתיים ו-42% מהמסורתיים אמרו שהתקרבו לדת. בין החילונים 9% התחזקו באמונתם ו-12% נחלשו. בימין 45% התחזקו באמונתם, אבל במרכז 11% בלבד ו-10% התרחקו.

במאמר ב"כלכליסט" מציין שחר אילן, שאף על פי שהאוכלוסייה היהודית נעשית יותר שמרנית, אחוז המעוניינים בנישואים אורתודוקסיים לעצמם או לילדיהם ירד משמעותית – מ-61% ב-2013, אז נשאלה השאלה לראשונה, ל-50% היום. הירידה בעניין בנישואים אורתודוקסיים קשורה לא רק לאי אמון בנישואים ברבנות, אלא גם להיחלשות העניין במוסד הנישואים עצמו. רוב הירידה נובעת מנסיקה באחוז המעוניינים בחיים משותפים ללא נישואים – מ-5% ל-15%.

האוכלוסייה היהודית נעשית יותר שמרנית, אבל אחוז המעוניינים בנישואים אורתודוקסיים ירד משמעותית – מ-61% ב-2013 ל-50% היום

אילן מציין גם שסקר מדד הדת והמדינה נערך זה 17 שנה, מאז 2009. כך אפשר לעקוב אחר מגמות בעמדות הציבור היהודי בשאלות דת ומדינה. השנה, למשל, 59% מהנשאלים הביעו תמיכה בהפרדת הדת מהמדינה, לעומת קרוב ל-60% שביטאו עמדה זו ב-2009. בדרך נרשם שפל של 55% ב-2010 ושיא של 68% ב-2017.

בשאלה אחרת נבחן היחס של הציבור הישראלי לזרם הרפורמי ולזרם הקונסרבטיבי. שבעה אחוזים מהנשאלים אמרו שהם משייכים את עצמם לזרם הרפורמי וחמישה אחוזים משתייכים לזרם הקונסרבטיבי. כלומר, 12% מהציבור היהודי בישראל שייכים לזרמים הלא אורתודוקסיים. נתונים אלה, כותב אילן, מבטאים כמיהה עמוקה ליהדות, אבל אחרת.

למאמר בכלכליסט



איך תוכל לפעול?