מדד הדת והמדינה 2025
71% מהדתיים תומכים בחופש דת ומצפון בישראל
83% מהציבור היהודי הבוגר בישראל תומכים בחופש דת, 73% רואים במתח בין חרדים לחילונים את הקונפליקט הקשה ביותר בחברה, 80% תומכים בגיוס חרדים לצה"ל. 73% דורשים לחייב מוסדות חרדיים בלימודי ליבה ו-71% תומכים בתוכניות מורשת פלורליסטיות במערכת החינוך. בעוד מצביעי הליכוד הפוטנציאליים שמרנים יותר מהמצביעים למפלגה בבחירות הקודמות, מפלגתו של נפתלי בנט צפויה למשוך בוחרים ליברליים יותר
21/09/2025 13:26
תגיות: מדד הדת והמדינה · חופש דת · גיוס חרדים · לימודי ליבה ·
תמיכה בחופש דת על פי רמת דתיות
83% הציבור היהודי הבוגר תומכים בכך שמדינת ישראל תקיים חופש דת ומצפון, כלומר חופש בחירה והתנהגות לחילונים ודתיים לפי השקפת עולמם. התמיכה רחבה בכל המגזרים: 95% בקרב החילונים וכמחצית (46%) מהחרדים תומכים בעמדה זו. תמיכה לכך יש גם בקרב 71% מהציבור הדתי. מתוכו תומכים בכך 79% מהדתיים הליברליים, 66% מהדתיים הקלאסיים ו-60% מהדתיים התורניים. כמעט כל מצביעי המרכז והשמאל, וגם רוב מצביעי הימין, תומכים בחופש דת. גם בקרב אלה שעוד לא החליטו במי יבחרו בבחירות הבאות יש תמיכה בחופש דת: 83% בקרב מצביעי הליכוד, 76% ממצביעי עוצמה יהודית ואף 47% בקרב מצביעי הציונות הדתית. כך עולה ממדד הדת והמדינה השנתי שמפרסמת עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון.
רוב של 57% תומך בהפרדת הדת מהמדינה, ובתוכו 44% ממצביעי הליכוד בבחירות האחרונות. עם זאת, רק 31% מאלה שמצהירים שיתמכו בליכוד בבחירות הבאות תומכים בהפרדת הדת והמדינה, לעומת 84% מאלו שמתכוונים להצביע למפלגתו של נפתלי בנט.
זהו המדד השנתי ה-17 שמפרסמת חדו"ש מאז הקמתה ב-2009, לקראת ראש השנה. המדד הוא הסקירה התקופתית השיטתית והמעמיקה היחידה מסוגה של עמדות הציבור היהודי הבוגר בישראל בנושאי הדת והמדינה. ממצאיו מציגים תמונה מקיפה של מכלול נושאי המחלוקת בתחומים אלה ומאפשרים לעקוב אחרי התפתחות עמדות אלה, תוך בחינה של מגוון חיתוכים חברתיים, פוליטיים ודתיים. ייחודיות המדד השנה היא בהעמקת האפיון של עמדות הציבור הדתי-הלאומי לפי רמות דתיות משניות: דתי-ליברלי, דתי-קלאסי ודתי-תורני (הנסקרים נתבקשו לשייך את עצמם לפי חלוקה זו).
ממצאיו של המדד שבים וממחישים עד כמה רחוקות עמדות רוב הציבור היהודי בכל נושאי הדת והמדינה מעמדות ההנהגה הפוליטית, המתיימרת לייצג את הציבורים השונים. המדד מוכיח כי מדיניותן של ממשלות ישראל לדורותיהן בנושאי הדת והמדינה, ובמיוחד עמדות הממשלה הנוכחית, מנוגדות לרצונו של רוב הציבור, ובכלל זה הציבור הדתי והחרדי שברובו אינו מעוניין בכפיית הדת על מי שאינו מעוניין בה.
ממצאי המדד השנה מצביעים על שינוי עמדות בקרב אלה שהצביעו לליכוד בבחירות האחרונות, לעומת אלה שהצהירו על כוונה לתמוך בליכוד בבחירות הבאות. מן הממצאים ניכר כי הבוחרים העתידיים בליכוד הם מעטים יותר ושמרנים יותר. מהסקר עולה כי מצהירי התמיכה במפלגתו העתידית של בנט תומכים בעמדות ליברליות בנושאים של דת ומדינה.
ממצאים דומים עולים גם לגבי קואליציה עתידית: 68% מהציבור היהודי הבוגר תומכים בקואליציה רחבה של מפלגות אזרחיות, ללא מפלגות חרדיות או תוך שילובן ללא קבלת דרישותיהן בנושאי דת ומדינה, כמו פטור לאברכים מגיוס ומשירות אזרחי, הגדלת המימון למוסדות דת, איסור על תחבורה ציבורית בשבת, מניעת אפשרות לנישואים אזרחיים ואי אכיפת לימודי ליבה. לעמדה זאת שותפים 60% מאלה שהצביעו בבחירות האחרונות לליכוד, 39% ממצביעי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, ולמעלה מ-90% ממצביעי יש עתיד, המחנה הממלכתי והעבודה-מרצ.
בקרב תומכי הליכוד ניתן להצביע על שינויים משמעותיים: בעוד 60% ממצביעי הליכוד בבחירות האחרונות תמכו בקואליציה ללא החרדים, רק 42% מאלו שאומרים כיום שיצביעו לליכוד תומכים בעמדה זו ו-58% תומכים בשילוב המפלגות החרדיות ובקבלת דרישותיהן.
73% מהציבור רואים את המתח בין חרדים לחילונים כאחד משני הקונפליקטים הקשים ביותר היום בחברה הישראלית, מיד אחרי המתח בין ימין לשמאל
מהנתונים עולה כי 73% מהציבור רואים את המתח בין חרדים לחילונים כאחד משני הקונפליקטים הקשים ביותר היום בחברה הישראלית, מיד אחרי המתח בין ימין לשמאל ובפער גדול ממתחים פנימיים אחרים שקרעו את החברה בישראל בעבר.
כשנשאלו המשתתפים אילו נושאים חשובים להם ביותר בתחום יחסי הדת והמדינה, ואותם הם רוצים שהמפלגה שבעדה ישקלו להצביע בבחירות הבאות תקדם, הנושא החשוב ביותר שנבחר בשקלול התשובות הוא גיוס בחורי ישיבה לצבא או לשירות אזרחי עם 44%, ואחריו חופש דת ושוויון בנטל באופן כללי עם 33%.
השפעת טבח 7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו
כמחצית מבעלי הדעה ציינו שעמדותיהם מאז פרוץ המלחמה בנושאי דת ומדינה לא השתנו. 38% ציינו שהם חיזקו את דעתם שיש להבטיח שוויון בנטל ביטחוני, חופש דת וחופש מדת ולוודא שבג"ץ יוכל להגן על חירויות אלה, ורק 13% ציינו שזה חיזק את דעתם שצריך להגן על יהדותה של המדינה מפני התערבות בג"ץ ולהגדיל את המימון מתקציב המדינה לחיזוק הזהות היהודית.
במלחמה מתרחבות תופעות של עירוב אמונות דתיות ותפקוד צבאי, כמו פקודות יום של מפקדים דתיים המציגות את האויב כמי שנלחם נגד האלוהים, טקסים דתיים ו"תגי משיח" (הסמל המשמש את תנועת חב"ד הרואה ברבי מלובביץ' את המשיח) שקצינים וחיילים מצמידים למדיהם בצד תג היחידה בניגוד לפקודות הצבא. על פי ממצאי המדד 55% מהציבור מתנגד לתופעה זו וטוען כי יש להפריד בין אמונה דתית אישית לבין הצבא.
במלחמה מול איראן בחודש יוני האחרון קיבלה שרת התחבורה את הוראת הרב הראשי שלא להתיר טיסות חילוץ ארצה בשבת, אף על פי שכ-150 אלף ישראלים נתקעו בחו"ל בשל המלחמה. על פי נתוני המדד 67% בקרב בעלי הדעה סברו כי השרה היתה צריכה לאפשר טיסות גם בשבת, למרות עמדת הרב הראשי. לעמדה זו שותפים 95% מהחילונים ואף 38% מהדתיים.
גם כאן מעניין לראות את השינוי שעוברים מצביעי הליכוד. בקרב המצביעים בבחירות האחרונות למפלגה, 61% סוברים שהשרה היתה צריכה לאפשר טיסות גם בשבת. רק 46% סוברים כך בקרב אלו שמתכוונים להצביע למפלגה היום. 96% מקרב תומכי בנט סברו כי השרה טעתה.
גיוס חרדים לצה"ל
80% מהציבור תומכים בגיוס חרדים לצה"ל, לשירות סדיר באורך מלא, שירות אזרחי חיוני על פי צורכי הצבא (50%), או תוך קביעת מכסה שנתית של פטורים למצטיינים וגיוס של כל השאר לשירות צבאי או אזרחי (30%).
הציבור הדתי-הלאומי לוקח חלק משמעותי במאמץ המלחמתי, הן בשירות צבאי סדיר והן במילואים, ומוכיח כי אפשר לשלב בין שירות צבאי לבין קיום אורח חיים דתי. על כן לא מפתיעה תמיכתו הגבוהה בגיוס חרדים, העומדת על 81%. כאן אנחנו רואים כי עמדות הזרמים השונים קרובות יחסית: 84% סוברים כך בקרב הדתיים הליברליים, 82% בקרב הדתיים הקלאסיים ו-72% בקרב הדתיים התורניים.
20% מהנשאלים השיבו כי מקובלת עליהם העמדה החרדית שלפיה בזכות תלמידי החכמים העוסקים בתורה המדינה מנצחת, והם מועילים למדינה יותר מהצבא ולפיכך יש לפטור אותם מחובת שירות.
מצביעי הליכוד - מליברלי לשמרני
לתמיכה בגיוס חרדים לצה"ל שותפים 69% ממצביעי הליכוד ו-73% ממצביעי הציונות הדתית ועוצמה יהודית בבחירות האחרונות. כשבוחנים את כוונת ההצבעה כיום הנתונים דומים – 70% מאלו שמתכוונים להצביע לליכוד שותפים לעמדה כי יש לגייס חרדים לצה"ל וכך גם 84% מאלו שמתכוונים להצביע לציונות הדתית ו-78% מאלו שמתכוונים להצביע לעוצמה יהודית.
סנקציות כלכליות על משתמטים
בג"ץ הורה למדינה לגייס חרדים לצה"ל ולהפסיק את התמיכה באברכים שמסרבים להתגייס. נבחנת האפשרות למנוע מסרבני שירות תמיכות נוספות, כגון הנחה בארנונה וסובסידיה לגני ילדים, וכן סנקציות נוספות כמו ביטול רישיון נהיגה ודרכון. על פי המדד 75% תומכים בכל הצעדים הללו (59%) או בחלקם (16%) ורק 25% מתנגדים לנקיטת סנקציות, מסיבות דתיות או חברתיות. לתמיכה בסנקציות שותפים גם 73% ממצביעי הליכוד ו-60% ממצביעי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, 96% מהציבור החילוני ורוב גדול בציבור המסורתי והדתי.
בקרב מצביעי הליכוד בעתיד 61% תומכים בסנקציות – ירידה של 12% לעומת תומכי הליכוד בבחירות הקודמות. כך גם 51% ו-56% מאלו שמתכוונים להצביע למפלגת הציונות הדתית ועוצמה יהודית בהתאמה. נראה כי הקולות הליברליים יותר עברו למפלגתו של בנט, אשר 86% מתומכיו תומכים בסנקציות נגד גיוס.
רק 8% מקרב בעלי הדעה חושבים שסנקציות של מאסר כשלעצמן יביאו לגיוס מספר משמעותי [5,000 או יותר] של חרדים, בהשוואה ל-26% הסבורים שסנקציות אזרחיות יביאו לגיוס ו-19% נוספים הסבורים שדרוש שילוב של סנקציות מאסר וסנקציות אזרחיות. לעומתם 47% שחושבים שהחרדים לא יתגייסו במספרים גדולים, גם אם יופעלו נגדם סנקציות, עלייה של 10% מהנתון של שנה שעברה, מה שמראה על חוסר אמון במערכת שמופקדת על גיוס את החרדים. בעוד שרוב עצום של הציבור תומך בגיוס, כמחצית ממנו מטילה ספק באפשרות היישום של החלטה לגייסם.
העמדה לדין של רבנים
67% מהציבור סבורים כי על המדינה להעמיד לדין רבנים הקוראים להפרת חוקי הגיוס, כמו הרב הראשי לשעבר, יצחק יוסף, שאמר "מי שיקבל צו גיוס – שיקרע אותו". מדובר בעלייה של 14% בעמדה זו מהמדד של השנה שעברה. לעמדה זו שותפים גם 41% מהדתיים. כאן אנחנו רואים פער משמעותי בין הזרמים השונים בציונות הדתית. בעוד 78% מהדתיים הליברליים סוברים כי יש להעמיד אותם לדין, 59% מהדתיים התורניים אינם תומכים בכך.
מערכת החינוך
73% מהציבור סובר כי יש לחייב את מוסדות החינוך החרדיים בלימודי ליבה, בדומה לבתי ספר ממלכתיים, ובהשתתפות בבחינות חיצוניות שנועדו לבחון זאת. מתוכם 53% סוברים כי אם יסרבו יש לשלול מהם מימון מקופת המדינה ו-20% סוברים כי יש לקצץ 50% ולהסתפק בכך. לעמדה זו שותפים 95% מהחילונים ו-57% מהדתיים.
71% מהציבור תומכים בהכללת תכנים של המורשת היהודית במסגרת החינוך הממלכתי, בתנאי שתכנים אלה ישקפו גישה פלורליסטית ויציגו בפני התלמידים את מלוא קשת הגישות, כולל הגישה החילונית, הדתית האורתודוקסית והדתית הלא-אורתודוקסית. לעמדה זו שותפים 88% מהציבור החילוני ואף 55% מהציבור הדתי. בקרב האוכלוסייה הלא חרדית תומכים בגישה זו 79% מהנשאלים. נזכיר כי נושא שינוי אופי לימודי המורשת והכפפתה לתפיסות שמרניות ולאומניות הינו אחד מדגליו של שר החינוך, יואב קיש.
לתמיכה בגיוס חרדים לצה"ל שותפים 69% ממצביעי הליכוד ו-73% ממצביעי הציונות הדתית ועוצמה יהודית
לצד זה ניתן להצביע על רוב גדול (77%) בציבור החילוני התומך בהקמתה של מועצת חינוך ממלכתי-חילוני (ותמיכה של 51% בקרב כלל בעלי הדעה במדד), שמטרתה להגן על החינוך הממלכתי החילוני מתוכניות לימודים בעלות מגמה דתית, בדומה ל"מועצת החמ"ד" בחינוך הממלכתי-הדתי. ההצעה היא שהמועצה היא שתאשר תכנים ומינויים בחינוך הממלכתי, כפי שנעשה בחינוך הממלכתי-הדתי והשר לא יוכל לערוך שינויים בלא אישורה.
עו"ד ד"ר יפעת סולל, סמנכ"ל עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון הגיבה על ממצאי המדד ואמרה: "הציבור בישראל רוצה מדינה נורמלית, מדינה ליברלית, הרואה זכות בסיסית לכל אדם לחיות בהתאם לאמונותיו. אלה עמדות תומכי השמאל והמרכז ואלה עמדות רוב תומכי הימין, אלה עמדות החילונים ואלה עמדות רוב הדתיים ואפילו שיעור גדול מקרב החרדים. ממשלות ישראל לדורותיהן פועלות בניגוד לדעת רוב הציבור ובניגוד לזכויות היסוד, ומכפיפות את אלה לשיקולים קואליציוניים של מנהיגי המפלגות החרדיות, שאינם מייצגים את ציבור בוחריהם. הגיעה העת לתיקון גדול, שיבטל את השליטה של אנשי הדת בשירותי מדינה, יאפשר בחירה חופשית בנישואים, בכשרות ובקבורה, יקנה לכל אדם זכות לחופש תנועה גם בשבת וחג ויבטיח חופש של מערכת חינוך בעלת מגוון תפיסות של ישראליות ויהדות".
סקר מדד הדת והמדינה נערך טלפונית על ידי מכון סמית ב-31 ביולי וב-1 באוגוסט, על בסיס מדגם מורחב של 800 איש/ה המייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל, בגילאי 18 ומעלה, ו-100 איש/ה נוספים כעיבוי של הציבור הדתי בלבד. טעות הדגימה: 3.5% ±. בשל העובדה שמדובר בסוגיות פנים-יהודיות, נערך הסקר בקרב מי שמזהים עצמם כיהודים בלבד ולא מבין כלל אזרחי ישראל.
ממצאים נוספים:
דוגלים בחופש נישואים: 60% מהציבור תומכים בכך שישראל תכיר בכל סוגי הנישואים, כולל נישואים אזרחיים, רפורמיים או קונסרבטיביים.
רוב הציבור (63%) אינו מודע לקיומה של האפשרות להינשא במסגרת "נישואי יוטה" – נישואים אזרחיים במדינת יוטה שבארה"ב באמצעות התוועדות מרחוק (זום). אשר בעקבות מאבק משפטי של חדו"ש הורה בית המשפט העליון לרשות האוכלוסין לרושמם כנשואים באופן זהה לכל נישואים אזרחיים אחרים הנערכים בחו"ל.
בהנחה שכל האפשרויות היו קיימות ומוכרות באופן שוויוני על פי החוק, רק 53% מהציבור היהודי היו בוחרים בנישואים אורתודוקסיים, 14% היו בוחרים בנישואים קונסרבטיביים או רפורמיים, 11% היו בוחרים בנישואים אזרחיים בחו"ל, 11% היו בוחרים להתחתן במסגרת "נישואי יוטה" ו-11% היו בוחרים לחיות יחד בחיים משותפים ללא נישואים רשמיים.
קבורה אזרחית: 56% מהציבור היהודי לא מודעים לכך שיש אפשרות לקבורה אזרחית בישראל. 38% אמרו כי יעדיפו קבורה זו בבוא היום, ובהם 69% מהציבור החילוני.
מעמד שווה לשלושת הזרמים ביהדות: 57% מסכימים שצריך להיות מעמד שווה בישראל לשלושת הזרמים הגדולים ביהדות –אורתודוקסי, קונסרבטיבי ורפורמי.
מדד האמון במוסדות המדינה: המוסד שזוכה לאמון הרב ביותר בקרב הציבור בהשוואה בין בג"ץ, לממשלה ולכנסת הוא דווקא בית המשפט העליון (30%), בעוד שאמון רב בממשלה יש רק ל-14% ולכנסת 12%. ל-15% יש אמון רב ברבנות הראשית. כמחצית מהציבור (45%) אינו נותן אמון באף אחד ממוסדות אלה.
לידיעה באתר וואלה
מצביעי הליכוד - מליברלי לשמרני