מי יגאל את הממזרים

רשימת פסולי החיתון – בושה לכולנו

מכיוון שבישראל אין היום רבנים גדולים שמסוגלים למצוא פתרון לבעיית פסולי החיתון, מערכת המשפט האזרחית צריכה להתגייס למענם, כותבת אפרת שפירא-רוזנברג ב"ישראל היום"

הכניסה לבתי הדין הרבניים בירושלים. 05.10.08. צילום יוסי זמיר, פלאש 90הכניסה לבתי הדין הרבניים בירושלים (צילום אילוסטרציה).צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

בראשית שנות ה-70 ביקשו חנוך ומרים לנגר, אח ואחות, להינשא לבחירי לבם. לתדהמתם התברר להם שהם מופיעים ברשימת הממזרים של הרבנות הראשית ולכן נחשבים פסולי חיתון. הם פנו לשר הביטחון אז, משה דיין, וביקשו ממנו לסייע להם. דיין איים שאם לא יימצא פתרון לבעייתם הוא יקדם חוק לנישואים אזרחיים, ראש הממשלה גולדה מאיר נפגשה אתם והצעת חוק נישואים אזרחיים שהגישה סיעת הליברלים חוללה משבר קואליציוני.

המשבר הסתיים, כותבת אפרת שפירא-רוזנברג ב"ישראל היום", כשהרב שלמה גורן, שנבחר אז לרב הראשי לישראל, הקים בית דין רבני מיוחד, שבחן מחדש את הסוגיה ולבסוף התיר את האחים מממזרותם.

פסק הדין נתקל בתגובה קשה בציבור החרדי. הרב אלישיב, הרב וואזנר, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שך ומנהיגים חרדים נוספים יצאו נגד הפסיקה שהוביל הרב גורן. למרות ההתקפות, הרב גורן לא נרתע. שני האחים התחתנו והמשבר חלף.

פרשת האח והאחות היתה הזדמנות לנהל מאבק אמיתי ועמוק על דמותה של המדינה היהודית, מוסיפה שפירא-רוזנברג. אבל הדיון לא התקיים.

מערכת המשפט האזרחית נדרשת למצוא פתרונות שימזערו עד כמה שאפשר את הפגיעה בזכויותיהם של מי שהוגדרו ממזרים על ידי המערכת הדתית

ההזדמנות הוחמצה. מכיוון שלדבריה מאז הרב גורן לא קם רב גדול בתורה ובעל לב כה רחום, הציבור הרחב מתמודד יותר מארבעה עשורים עם ממסד דתי שלבו גס בממזרים ובעגונות וממסד פוליטי שעסוק בעיקר בהישרדות. "רשימת פסולי החיתון" נותרה על כנה.

זוהי רשימת הבושה של החברה הישראלית כולה, היא כותבת. "לא בושה על מי שהם, שהרי אבותיהם או אמותיהם אכלו בוסר ושיניהם קהות על לא עוול בכפם. אלא בושה לנו, שבמשמרת שלנו לא קמים הרבנים שיתירו ממזרים ואת הממזרות כולה, ולא קמים נביאי זעם או אנשי רוח ומשפט שיזעקו וישימו סוף לעוולה".

לדבריה, מכיוון שגדולי תורה בסדר הגודל המתאים אינם בנמצא, פתרון הבעיה של פסולי החיתון מצוי בידיה של המדינה. "בחסות מדינת ישראל הריבונית מתנהלת, לראשונה בהיסטוריה היהודית, רשימה ממוסדת ופורמלית של פסולי חיתון", מסבירה שפירא-רוזנברג. לכן מערכת המשפט האזרחית נדרשת למצוא פתרונות שימזערו עד כמה שאפשר את הפגיעה בזכויותיהם של מי שהוגדרו ממזרים על ידי המערכת הדתית.

למאמר המלא



איך תוכל לפעול?