כשרות ללא השגחה

מסעדות כשרות בירושלים, בלי תעודה מהרבנות

יותר ויותר מסעדות בירושלים מפסיקות להשתמש בשירותיהם של משגיחי כשרות מטעם הרבנות, אבל מקפידות על הגשת מזון כשר

פקחי הרבנות הראשית בודקים תעודת כשרות בדוכן בפסטיבל טעמים ברובע היהודי בירושלים. 28.03.2011. צילום: רובין סלבדורי, פלאש 90פקחי הרבנות הראשית בודקים תעודת כשרות בדוכן ברובע היהודי בירושלים (צילום אילסטרציה). צילום: רובין סלבדורי, פלאש 90

בטופולינו, מסעדה איטלקית בשוק מחנה יהודה בירושלים, החליטו להפסיק להשתמש בשירותיהם של משגיחי כשרות מטעם הרבנות בעיקר בגלל הירקות. כדי לקבל תעודת כשרות מהרבנות, נדרשות מסעדות להגיש רק ירקות "מהדרין", המוכרים גם כירקות "גוש קטיף".

בחסה של גוש קטיף, למשל, אין חשש לחרקים. אבל בעלי המסעדה, שי גיני, אומר שהחסה מרוססת ולא טעימה. היום המסעדה פועלת בלי השגחה של הרבנות וגם בלי תעודת כשרות מטעמה.

גם בעלי מסעדות אחרות בירושלים, כל אחד מהם מסיבותיו-הוא, הפסיקו בשנים האחרונות לקבל משגיחי כשרות – וגם תעודות כשרות – של הרבנות. עם זאת, הם ממשיכים להגיש אוכל כשר. כך נוצרה בעיר, מדווחים ניר חסון ויאיר אטינגר ב"הארץ", קטגוריה חדשה של מסעדות: כשרות ללא תעודה.

המסעדנים המצטרפים למגמה סומכים על הלקוחות הדתיים והמסורתיים שלהם. הם מקווים כי לקוחות אלה ייתנו אמון בהצהרות של בעל הבית, כי הוא מקפיד על הכשרות, ולא יחפשו את התעודה על הקיר. התופעה היא חלק ממגמה רחבה יותר: יהודים ישראלים החיים לפי ההלכה האורתודוקסית מתרחקים מהממסד הדתי ומהרבנות הראשית. כך צמחה תופעה של חתונות וגיורים

לעולם לא אמכור בשר וחלב ואני קונה רק ירקות מהדרין, אבל הרבנות לכאן לא תיכנס

אורתודוקסיים פרטיים, הלוויות דתיות בבתי עלמין שאינם קשורים לחברה קדישא וגם כשרות ללא רבנות.

הסיבות להסרת התעודה מגוונות, אבל כמעט כל הבעלים מספרים על תחושה של משטמה למערך הכשרות של הרבנות ולדרישות ההולכות ומחמירות של המשגיחים. יוני ודעי מקפה קרוסלה ברחביה, בן למשפחה חרדית, מקפיד מאוד על כללי הכשרות במסעדה. "לעולם לא אמכור בשר וחלב ואני קונה רק ירקות מהדרין, אבל הרבנות לכאן לא תיכנס", הוא אומר.

חיזוק לדברים נותנים בעלי מסעדות שונים, שטוענים כי תעודת הכשר רשמית של הרבנות אינה ערובה לכשרות. לדבריהם, משגיחי כשרות באים לבתי עסק לביקור קצר פעם ביום, אבל ברוב המקרים לא תוסר תעודת הכשרות של מסעדה גם אם יימצאו בה נבלות וטריפות.

רפי יוחאי, הממונה על היחידה לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות ברבנות הראשית, מייחס את המגמה שתוארה לעיל לחוסר הבנה ביחס לתפקידה של הכשרות הממלכתית. לדבריו, "יש בעלי עסקים רבים שאינם מחזיקים בתעודת הכשר רשמית, שטועים לחשוב כי בית העסק שבניהולם כשר בעוד שבפועל מבחינה הלכתית המצב הוא הפוך. בכך למעשה הציבור מוכשל".

לכתבה ב"הארץ"



איך תוכל לפעול?