ליהודים כשרים בלבד
בלעדיות מימי המנדט: חתונה יהודית רק ברבנות
רק הרבנות הראשית מוסמכת לקבוע מיהו יהודי ולפיכך למי מותר להתחתן. חתונה מחוץ לרבנות היא עבירה פלילית. ההכרה בנישואים אזרחיים נראית רחוקה, אבל הסדרים חלופיים הולכים ומתפתחים
05/10/2016 13:58
תגיות: הרבנות הראשית · פקודת הנישואין והגירושין · מחוסרי דת · גיור · ברית הזוגיות · נישואים אזרחיים
כנס בכנסת למען נישואין וגירושין אזרחיים (צילום אילוסטרציה). צילום: אסף מוסמן, חדו''ש
פקודת הנישואין והגירושין, הוראה מנדטורית מ-1919, היא הסיבה העיקרית לכך שלפני זוגות המעוניינים להתחתן בישראל פתוח רק מסלול אחד: הרבנות הראשית. הפקודה קובעת כי יהודים רשאים להתחתן רק על ידי רושם נישואים שהסמיכה הרבנות הראשית. זוג שנישא בלי להירשם ברבנות עובר עבירה פלילית.
הרבנות היא גם הגוף הקובע את המעמד האישי של כל אזרח ישראלי, בהיותה האחראית על כל הליכי הגיור בישראל. בידיעה ב"TheMarker" מצוין כי תושבי ישראל שאינם יהודים או שעברו גיור שאינו מוכר ברבנות אינם יכולים להתחתן בישראל. חלקם מוגדרים חסרי דת.
יותר מ-300 אלף ישראלים, עולים חדשים וצאצאיהם, מוגדרים חסרי דת. רבבות מהם אינם יכולים להינשא. ב-2010 אושרה בכנסת גרסה סבוכה ומצומצמת מאוד של "ברית זוגיות", המיועדת רק לבני זוג ששניהם מסווגים במשרד הפנים כחסרי דת. על פי רוב מדובר בבני זוג שעלו לישראל מתוקף חוק השבות,
יותר מ-300 אלף ישראלים מוגדרים חסרי דת. רבבות מהם אינם יכולים להינשא
ועם זאת אינם מוכרים כיהודים לפי ההלכה.
ב-2013 הוחלט לפתוח את אזורי הרישום, כך שזוגות לא יחויבו עוד לפנות לרשם הנישואים באזור מגוריהם. אבל לשינוי נלווה חיזוק המונופול של הרבנות. נקבע כי רב שישיא זוג בנישואים דתיים פרטיים בלתי מדווחים, דינו שנתיים מאסר. דווקא מאז שהתקבל החוק הנישואים הדתיים הפרטיים נעשו נפוצים יותר. עד כה לא נעצר איש בשל נישואים כאלה.
גופים ליברליים ממשיכים במאבק להסדרת נישואים אזרחיים, ועשרות אלפי זוגות ישראליים מעדיפים לנהל חיים משותפים בלי למסד את הקשר ביניהם, או מתוך הסתמכות על הסדרים חילוניים כמו ידועים בציבור.
לידיעה ב"TheMarker"