קנאות או סובלנות

אחרי 49 שנים, הכותל לא משוחרר

כשלחמנו לשחרור העיר העתיקה, לא חלמנו שהכותל המערבי וסביבתו יימסרו לשליטה בלעדית של רבנים אורתודוקסים וחרדים, כותב הרב גיל נתיב ב-ynet

''שחרור הכותל מחדש''. צילום של נשות הכותל, ליד צילום הצנחנים בכותל המערבי. צילום: דוד רובינגר''שחרור הכותל מחדש''. צילום של נשות הכותל, ליד צילום הצנחנים בכותל המערבי. צילום: דוד רובינגר

בעוד חודש וחצי ימלאו 49 שנים לקרב של חטיבה 55 בעיר העתיקה בירושלים. הרב גיל נתיב השתתף בקרב כחייל מילואים, ששוחרר משירות סדיר זמן לא רב קודם לכן. "לא היה לנו ספק שאנו מחזירים את העיר העתיקה, ובמיוחד את הכותל, לרשותו של עם ישראל כולו: גברים ונשים מכל הזרמים ביהדות: מחילונים עד חרדים! לא עלה על דעתנו שהכותל וסביבתו יימסרו לשליטה בלעדית של רבנים אורתודוקסים וחרדים", כותב נתיב במאמר המתפרסם ב-ynet.

אסור לשכוח את הנסיבות שבהן הפסדנו בעבר את בירת ישראל, כותב נתיב ומזכיר כי חז"ל לא תלו את חורבן ירושלים בעוצמת האימפריה הרומית, אלא בשנאת חינם בתוך עם ישראל. השנים שקדמו למרד הגדול התאפיינו בהקצנה לאומנית-דתית: יהודים רבים החביאו סכין בין קפלי בגדיהם (סיקריקים). הם ביקשו להרוג את חיילי הצבא הרומי, אך עד מהרה רוב ההרוגים היו יהודים שנחשדו כמשתפי פעולה או שלא האמינו שהאלימות תביא לשחרור עם ישראל מעול רומא (היום היו מכנים אותם שמאלנים).

נתיב מזכיר כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פסק שנשות הכותל לא יוכלו לקיים ברכת כוהנות בכותל המערבי

היועץ המשפטי לממשלה פסק שנשות הכותל לא יוכלו לקיים ברכת כוהנות, בנימוק שהיא מנוגדת למנהג המקום. אלא שמנהג המקום נקבע על ידי רבנים החרדים מפני שינוי מעמד האשה

בא' חול המועד פסח, בנימוק שהיא "מנוגדת למנהג המקום". אלא שמנהג המקום נקבע על ידי רבנים שכולם חרדים מפני שינוי מעמד האשה. הוא מציין כי באותו יום התכנסו כמה רבנים מהימין הקיצוני בירושלים להוקיע את ה"רפורמים". הם אינם מבחינים בין קונסרבטיבים לרפורמים, מכיוון שבשני הזרמים יש לנשים שוויון מלא בבית הכנסת.

"אהדתי לנשות הכותל איננה תלויה בשאלה אם מותר או אסור לנשים לברך 'ברכת כוהנים'", כותב נתיב. "אהדתי מושתתת בעיקר על כך שבארגון זה משתפות פעולה נשים (כמעט) מכל הזרמים ביהדות זמננו: אורתודוקסיות, מסורתיות ורפורמיות. למרות ההבדלים בהשקפות ובשמירת מצוות הן למדו לחיות ולשתף פעולה, כי המכנה המשותף עולה על השונה והמבדיל".

נתיב, רב קהילת הכרם, הקהילה המסורתית בכרמיאל, כותב כי הוא חרד לעתיד עם ישראל לנוכח הקנאות הדתית-הלאומנית, העלולה להחריב את בית המקדש השלישי טרם בנייתו. "אני מתפלל שיהודים מכל הזרמים: רפורמים, אורתודוקסים, חרדים וכו' יאמצו את הסובלנות והשלום שנהגו בית שמאי ובית הלל בתקופת הזוהר שלהם", הוא מסכם.

למאמר ב-ynet



איך תוכל לפעול?