הרחק מהמרכז

טומנים את הראש בחול

דו"ח חדו"ש על עמדות מועמדי העבודה בנושאי דת ומדינה מגלה שהנושאים האלה ממלאים תפקיד שולי בסדר היום שלהם. בלטו לטובה בעמדותיהם: עמרם מצנע, שלי יחימוביץ' ואראל מרגלית

ח''כ שלי יחימוביץ' במסיבת עיתונאים בכנסת 28.2.2011 צילום: אביר סולטן, פלאש 90ח''כ שלי יחימוביץ'. היחידה שתומכת בהגבלת מספר בחורי הישיבה. צילום: אביר סולטן, פלאש 90

שלום רב, חדו"ש מפרסמת דו"ח על עמדות מועמדי העבודה בנושאי חופש הדת והשוויון בנטל. הדו"ח הזה הוא הראשון מסוגו, אבל אנחנו שואפים שיהפוך למסורת בכל המפלגות שמקיימות פריימריס לראשות המפלגה. נושאי חופש דת ושוויון בנטל ממלאים תפקיד שולי מאוד בוויכוח בין המועמדים לראשות מפלגת העבודה. הם גם תופסים מקום שולי למדי במסמכי ה"אני מאמין" שלהם, עם חריג אחד: עמרם מצנע.

לדו"ח המלא

את היחס הזה שיקף היטב המאמץ שנדרש לחדו"ש לקבל מהמועמדים תשובות לגבי עמדותיהם בנושאי דת ומדינה. רק שלושה מחמשת המועמדים, יצחק (בוז'י) הרצוג, שלי יחימוביץ' ואראל מרגלית, השיבו לשאלות חדו"ש כלשונן. מטה עמיר פרץ העביר לחדו"ש את פרק הדת ומדינה ממצע העבודה בראשותו ב-2006, שנראה היום לא רלבנטי. עמרם מצנע ביקש להסתפק באמירה שעמדותיו ידועות בתחום הפרדת דת ממדינה.

ח"כ שלי יחימוביץ' אינה מתייחסת כמעט לנושאי דת ומדינה במסמך ה"אני מאמין" ובאתר שלה. פנינו אליה ארבע פעמים באמצעים שונים, כדי שתשיב לשאלות חדו"ש. למרבה הצער, התשובה הגיעה לידינו רק לאחר סגירת הדו"ח. כיוון שמה שחשוב הוא אמינות הדו"ח והשירות לבוחר, חדו"ש עדכנה את הדו"ח ושילבה את תשובותיה.

דחיקת נושאי הדת והמדינה לשוליים היא מצב לא ראוי ובלתי סביר, כשמדובר באנשים ששואפים לעמדת הנהגה לאומית. אין כמעט ספק שנושאים אלה עתידים לקבוע את עתיד המדינה, אבל מועמדי העבודה בוחרים לא לעסוק בהם. זאת הסיבה שבשלה הענקנו לדו"ח את הכותרת "טומנים את הראש בחול". הפער בין החשיבות שמייחסים המועמדים לראשות העבודה לנושאי הדת והמדינה, לחשיבות שמייחסים להם הבוחרים, תהומי. מחקר דעת הקהל "מדד הדת והמדינה", שערך מכון סמית עבור חדו"ש, מגלה ש-88% מבוחרי העבודה ומרצ ציינו את המתח בין חילונים לחרדים כמתח הקשה ביותר בחברה היהודית או השני אחריו.

אף מועמד לא התחייב או אפילו הביע שאיפה להקמת ממשלה אזרחית, ללא המפלגות החרדיות

עמדות המועמדים כפי שהופיעו בגרסת הדו"ח הראשונה היו מאכזבות מאוד. אחרי קבלת עמדות יחימוביץ', שהפתיעו מאוד לטובה, אפשר להגדיר את התשובות כמעורבות. בחלקן מעודדות ובחלקן בעייתיות. בשני נושאים התשובות היו חיוביות מאוד. ארבעה מחמשת המועמדים תומכים בהתניית תקצוב למוסדות חינוך בלימודי ליבה. ארבעה מועמדים תומכים בנישואים אזרחיים או בחופש בחירה בנישואים.

לעומת זאת, רק שני מועמדים תומכים בהכרה בכל סוגי הגיורים. רק יחימוביץ' תומכת בהגבלת מספר בחורי הישיבות כדי להוציאם לשוק העבודה. התשובות של אראל מרגלית בתחום חופש הדת היו חיוביות, אבל בתחום השוויון בנטל הרבה פחות. העמדות של עמרם מצנע בתחומים המפורטים במסמך ה"אני מאמין" שלו נחרצות ומגלות מחויבות לחופש דת ושוויון בנטל. אף מועמד לא התחייב או אפילו הביע שאיפה להקמת ממשלה אזרחית, ללא המפלגות החרדיות, שרק היא תוכל ליישם את העמדות האלו.

קשה, כאמור, שלא לשים לב לפער התהומי בין עמדות המועמדים לעמדות הבוחרים. 94% מבוחרי העבודה ומרצ בעד הפרדת הדת מהמדינה, לעומת 59% בכלל הציבור. 93% מבוחרי העבודה ומרצ מתנגדים לחקיקה דתית חדשה. 66% מהם אמרו שפעילות של מפלגתם לקידום נושאי חופש דת ומצפון תגדיל את הסיכוי שיצביעו עבורה.

מתפקדי העבודה לא צריכים להשלים עם דחיקת נושאי הדת והמדינה לשולי הדיון הציבורי. עליהם לדרוש מהמועמדים להתבטא בנושאים אלה, לפרסם את עמדותיהם ולקדמן באופן פעיל. המועמדים חייבים להבין: נושאי חופש הדת והשוויון בנטל חשובים לבוחרים והם לא ישלימו עוד עם טאטואם אל מתחת לשטיח.

בברכת חדו"ש

הרב אורי רגב, עו"ד

מנכ"ל



איך תוכל לפעול?