ברוח מגילת העצמאות

אתגר הנישואים האזרחיים

שני שלישים מהציבור בעד נישואים אזרחיים, אבל רק שליש יתחתנו באמצעותם. החוקרים בן-פורת ופניגר מעריכים שהפער בין התמיכה לעניין האישי הוא הסיבה לכך שהפוליטיקאים לא מקדמים נישואים אזרחיים

26/07/2011 11:55

תגיות: נישואים אזרחיים ·  נייר מחקר ·  חופש דת ·  ד"ר גיא בן-פורת ·  ד"ר יריב פניגר ·  חדו"ש ·  אורי רגב

כנס בכנסת למען נישואים וגירושים אזרחיים, 27.7.2011. צילום: אסף מוסמן, חדו''ש

שלום רב,

חדו"ש שמחה לפרסם את נייר המחקר של ד"ר גיא בן-פורת וד"ר יריב פניגר על עמדות הציבור בנושא הנישואים האזרחיים בישראל. הנייר מאיר תופעה מרתקת. קיימת תמיכה של כשני שלישים מהציבור הישראלי וכ-90% מהציבור החילוני בנישואים אזרחיים. זאת, למרות שפחות משליש הציבור ורק כחצי מהחילונים חושבים או בטוחים שהיו בוחרים להתחתן בעצמם בדרך זו. לארגונים הפועלים למען חופש דת, דוגמת חדו"ש, מציב הנייר אתגר גדול: איך מממשים את התמיכה הציבורית הרחבה בהנהגת נישואים אזרחיים בישראל והופכים את הנושא לסוגיה מרכזית בסדר היום הלאומי ובמערכת קבלת ההחלטות.

אפשר לחשוב על סיבות רבות לפער שעליו מצביעים החוקרים, בין התמיכה בנישואים אזרחיים לכוונה להתחתן באמצעותם. אחת מהן היא שהציבור כל כך התרגל למונופול האורתודוקסי, שהוא מתקשה לתאר לעצמו מצב אחר. סיבה אחרת שנייר המחקר רומז לה היא שרבים חוששים, שנישואים שלא באמצעות הרבנות האורתודוקסית יפגעו במעמד של ילדי בני הזוג על פי ההלכה. לחשש זה אין כמובן כל בסיס, אבל כדרכן של דעות קדומות, קשה לבערו.

הנייר מספק ראיה נוספת לכך שרוב הציבור הישראלי תומך בחופש דת ובחופש מדת. מחקר דעת הקהל "מדד הדת והמדינה", שמבצע מכון סמית בעבור חדו"ש, מגלה תמיכה עקבית של יותר מ-80% בחופש דת ומצפון בישראל. לכן רבים מאוד בציבור, גם אם אינם מעוניינים בנישואים אזרחיים לעצמם, תומכים בזכותם של אחרים לעשות זאת. הם גם מתנגדים למצב שבו יותר מ-300 אלף אזרחים, בעיקר מבריה"מ לשעבר, המוגדרים חסרי דת, כלל אינם יכולים להינשא בישראל.

לקריאת נייר המחקר המלא

אלא שאחת ממסקנות החוקרים היא, שהפוליטיקאים לא יבצעו את השינוי כל זמן שעמדות הציבור נשארות עקרוניות ואינן הופכת למאבק ציבורי ממשי. מאבק כזה הוא ללא ספק צו השעה. הפורום למען בחירה חופשית בנישואין הוביל לאחרונה קמפיין בסיסמה "דוחסים אותנו למסגרת אחת", אבל אסור שהוא יישאר חד-פעמי.

בן-פורת ופניגר מציעים שזוגות "יצביעו" בנישואיהם, כלומר, לעודד זוגות להינשא בטקסים לא אורתודוקסיים ולתת חשיפה לטקסים אלה וליתרונותיהם. הם מסבירים שככל שיהיו יותר טקסים כאלה, המאבק יהפוך לעניינם האישי של יותר אנשים והסיכויים להצלחתו גוברים.

דרושה מהפכה אזרחית שלמה. רק כך יושם קץ למצב שבו ישראל היא המדינה היחידה בעולם הדמוקרטי שאינה מאפשרת לאזרחיה חירות נישואים

דרכים רבות למאבק, אבל חשוב שהוא יהיה רצוף ועקבי ויבהיר לציבור שנושאי הדת והמדינה, והנישואים ביניהם, יקבעו את פניה ואת עתידה של ישראל יותר מכל נושא פנימי אחר שעל סדר יומה של החברה הישראלית.

ראוי לזכור: הקואליציה הנוכחית, בראשות בנימין נתניהו, נשענת על קולותיה של מפלגת ישראל ביתנו, שאצל רבים מבוחריה שאלת הנישואים או חוסר היכולת להינשא היא אכן שאלה אישית. ההתעלמות של ישראל ביתנו ממצוקת בוחריה, בניגוד להבטחות הבחירות שלה, מאפשרת את המשך המצב הקיים. שוב ושוב חוזרת התופעה המוכרת: מפלגות משלות את הציבור להאמין שיפעלו לפתור את בעיותיו בתחומי חופש הדת והשוויון בנטל, אבל מתכחשות להבטחות ברגע שהן מגיעות לשלטון. זאת אחת הסיבות המרכזיות לאמון ההולך ופוחת של הציבור במערכת הפוליטית ולייאוש שלו מאפשרותו להשפיע.

את המצב הזה חייבים לשנות – למען חופש הדת בכלל, למען בחירה חופשית בנישואים בפרט ולמען תיקון הפוליטיקה והדמוקרטיה בישראל. כדי שזה יקרה, חייבים לדאוג שנושאי הנישואים, הגיור, הגיוס השווה, תוכנית הליב"ה ודומיהם יתפסו מקום מרכזי בסדר היום של מערכת הבחירות הקרובות. אבל לא די בכך. יש לדרוש מראשי המפלגות להתחייב שלאחר הבחירות ישתפו פעולה להקמת ממשלה אזרחית שתקדם מהפכה אזרחית ותיישם את ערכי חופש הדת והמצפון ברוח מגילת העצמאות.

ב-2003 זה החל לקרות. ממשלת הליכוד-שינוי ביצעה מהפך דרמטי בקצבאות הילדים וביטלה את המשרד לענייני דתות, אבל למרבה הצער לא הנהיגה נישואים אזרחיים והסתפקה בהקמת ועדה. בינתיים שחקה אותה מנהיגות פוליטית חלק מההישגים האלה. ברור שהפעם צריך ללכת רחוק יותר. הפעם דרושה מהפכה אזרחית שלמה. רק כך אפשר יהיה לבטל את הפער הבלתי נסבל, שעליו מצביעים החוקרים, בין עמדות הציבור למצב בשטח. רק כך יוכלו הישראלים הרבים הרוצים בנישואים אזרחיים לממש את זכותם האזרחית הבסיסית. רק כך יושם קץ למצב שבו ישראל היא המדינה היחידה בעולם הדמוקרטי שאינה מאפשרת לאזרחיה חירות נישואים ונוהגת כמו מדינות האיסלאם הקיצוני. זה מה שהבטיחה לנו מגילת העצמאות, ואחרי 63 שנה הגיעה הזמן להפוך את ההבטחה הזאת מחזון למציאות.

הרב אורי רגב, עו"ד

מנכ"ל חדו"ש