צדק חברתי אמיתי
החשש: הממשלה תמשיך לחלק כספים באופן סקטוריאלי
פרופסור דן בן דוד מזהיר: אם הממשלה תסתפק בהזרמת כספים נוספת, המחאה תיכשל. דרוש שינוי אמיתי בסדרי העדיפויות: להפסיק לפטור מגזרים משירות חובה, לחייב לימודי ליבה ולהיטיב עם הכלל במקום עם מעטים
07/08/2011 16:47
תגיות: מחאת האוהלים · תקציב · המגזר החרדי · פרופ' דן בן דוד · "הארץ"
הפגנה של תנועת המחאה בתל אביב. צילום:
avivi, flikcrבביקור באחד מפרברי פריס, שם הרצה לפני קהל רועש וחסר מנוחה, הרעים בקולו הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה: אם אתם רוצים להבין למה אתם כועסים, תקשיבו! שיחה עם פרופ' דן בן דוד, כותב ספי הנדלר ב"הארץ", מעלה בזיכרון את התקרית ההיא.
"ישראל זולגת לכיוון חברת עולם שלישי שחייבת בכל זאת להחזיק צבא של עולם ראשון כדי להבטיח את קיומה", אומר בן דוד. "איזה מין עדיפות לאומית מממנת משפחות עם 10-8 ילדים, בהיקף המאפשר להורים בריאים לבחור לא לעבוד כדרך חיים, בזמן שנותנים לקשישים, שאינם מסוגלים לעבוד, לחיות בעוני מחפיר? איך הגענו למצב שאנו מסוגלים להתעלל כל כך בצעירים הכי נהדרים שחברה יכולה לגדל – כאלה המקריבים שנים מחייהם למענה ולפעמים גם את החיים עצמם?"
בן דוד, ראש מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית באוניברסיטת תל אביב, אומר כי מחאת האוהלים של השבועות האחרונים מנסה לפי שעה להיות קונסנסואלית. הביקורת על ההשקעה בהתנחלויות מתונה, כמעט לא נשמעת. אין כמעט תהיות על המודל הישראלי, שפוטר ערבים וחרדים משירות לאומי חובה (כתחליף לשירות צבאי).
"הבעיה כאן אינה רק בעדיפויות החלוקה של הכסף הציבורי, אלא גם בחלוקת הנטל", הוא מסביר. "על פי נתונים מאוד גסים של הבנק העולמי, גודל הפעילות הכלכלית שאינה מדווחת בישראל הוא כרבע מהתוצר כולו – מהשיעורים הגבוהים בעולם המערבי. אז לפני שמדברים על הכבדה נוספת בנטל המס, על הכתפיים המצטמצמות שעדיין נושאות אותו, הגיע הזמן להפסיק את ההיתממות בנוגע לגבייה. יש אזורים ומקצועות שהבעיה בהם חריפה במיוחד. לא ייתכן שמדינת עולם ראשון תאפשר לבריונות לקבוע ריבונות".
לב הפתרון, לדעתו, טמון בחינוך. לפי נתונים שהוא מציג, ישראל משתרכת היום בתחתית סולם ההישגים של המדינות המתועשות. הוא מוסיף, שאדם שאינו מקבל חינוך מספק (פחות משמונה שנות לימוד) אינו יכול להשתלב בשוק העבודה
איזה מין עדיפות לאומית מממנת משפחות עם 10-8 ילדים, בהיקף המאפשר להורים בריאים לבחור לא לעבוד כדרך חיים, בזמן שנותנים לקשישים, שאינם מסוגלים לעבוד, לחיות בעוני מחפיר?
הישראלי. "יש אוכלוסיות שהולכות ומתבדלות, אך מהוות חלק הולך וגדל בחברה הישראלית. כמחצית הילדים במערכת הלימודים היסודית לומדים בבתי ספר חרדיים וערביים, ופחות מ-39% מהילדים לומדים במערכת הממלכתית".
על פי נחום בלס ממרכז טאוב, מספר הילדים במערכות החינוך הממלכתית והממלכתית-דתית ירד, בעוד מספר הילדים במערכת הערבית גדל ב-46% ומספר התלמידים החרדיים גדל ב-58%. וכל זה בעשור האחרון בלבד. בעניין הזה אומר בן דוד: "הפתרון צריך להתחיל במערכת החינוך, הרבה לפני הגיוס לצה"ל. בהינתן הכיוונים הדמוגרפיים של ישראל, האם לא הגיעה העת שהילדים משתי קבוצות אלה יקבלו את החינוך הטוב בעולם המערבי, כדי שיוכלו בעתיד למלא את חלקם בהובלת המדינה? האם לא הגיע הזמן לשלבם במערך ההגנה על המדינה (שירות צבאי) ובמערך אכיפת חוקיה (שירות לאומי במשטרה?").
בן-דוד מזהיר, כי אם השיח בין המפגינים לממשלה יסתכם בהקצאת משאבים נוספת, התנועה תיכשל. "מי משלם את המסים? אלו שיושבים בנורדאו וברוטשילד. אתם מבקשים יותר, ובשביל זה צריך כסף ויעלו את המסים. ואז יגיע שלב החלוקה ואתם לא תקבלו. למה אתם חושבים שאתם תקבלו את זה, ושהכסף יחולק פתאום באופן לא סקטוריאלי?" בן-דוד חושב שצריך להתעשת ולהחליט על שינוי אמיתי בסדר העדיפויות, כדי שיהיה טוב יותר לכולם.
זהו סדר יום דמיוני?
"ממש לא. במדינה שאוהבת להחליף בין רצוי ומצוי, חשוב לא להתבלבל בין השניים. המצוי הוא שיש היום בכנסת רוב לשינוי העדיפויות הלאומיות מקצה אל הקצה, כדי להיטיב עם הכלל במקום עם מעטים. והמצוי גם כולל נקודת אל-חזור דמוגרפית-דמוקרטית, שאחריה לא ניתן יהיה לשנות כיוון ולהציל את עתיד המדינה ואת יכולתה להתקיים באזור אלים זה".
לכתבה המלאה