דתי ונאמן לדמוקרטיה
כיפות כן, סרבנים לא
שחר אילן כותב ב"בשבע", שעצם העובדה שקצין חובש כיפה אינה צריכה להביא לפסילתו
שחר אילן, 11/04/2011 06:21
תגיות: רועי קליין · מאחזים · ציונים דתיים · צה"ל · סרבנות · שחר אילן · "בשבע"
חיילים דתיים בסיום מסע (צילום אילוסטרציה). צילום: אביר סולטאן, פלאש 90
רועי קליין ז"ל היה גיבור ישראל. קליין היה גם תושב מאחז. שירותם בצבא של חיילים תושבי מאחזים אינו הופך את המאחזים למוצדקים יותר. אבל הרעיון להדיר מישהו מצה"ל מפני שהוא גר במאחז פסול מעיקרו. ריבוי חובשי הכיפות בצמרת הבכירה של הצבא הוא תופעה ראויה לקנאה ולהערכה. היא מלמדת שהחינוך הציוני-הדתי מצליח להקנות ערכים של הקרבה ונתינה לכלל יותר מכל מערכת חינוך אחרת בישראל.
קצין חובש כיפה לא יכול ולא צריך להיפסל כאילו הוא איום אפשרי על הדמוקרטיה. שכן השאלה אינה הכיפה, הדעות הפוליטיות או האמונה, אלא הנאמנות לצבא והנכונות לבצע פקודות שאינך מסכים להן. קצין, כל קצין, חייב לזכור שהצבא משרת את הדמוקרטיה וצריך להגן עליה, במלחמה כמו בנסיגה. חשוב לזכור, עד כה לא נתקלנו במהלך נסיגות ישראל בקצינים בכירים דתיים שנהגו אחרת, אלא בקצינים דתיים מקצועיים וראויים.
אבל האווירה שקדמה להתנתקות בהחלט הוכיחה שיש מקום לדאגה. צריך להיות ברור, מי שלא מוכן למלא פקודת פינוי,
צריך להיות ברור, מי שלא מוכן למלא פקודת פינוי, מי שמעמיד פסקי רבנים לפני חוקי המדינה, לא צריך להיות קצין בצבא
מי שמעמיד פסקי רבנים לפני חוקי המדינה, לא צריך להיות קצין בצבא. זאת, בדיוק כמו מי שלא מוכן לבצע פעולת חיסול, שחיונית להגנת המדינה. בלי זה, אי אפשר לקיים צבא.
הפתרון אינו לפסול אנשים בשל כיפתם. הפתרון הוא לקדם אנשים מקצועיים, ראויים ומתאימים, שנאמנים לצבא ולמדינה ולהיזהר מלקדם את מי שלא. חשוב לזכור: הנזק שיגרום קצין בכיר אחד שיסרב פקודה ברגע מבחן, לציבור הדתי, לקצונה הדתית ולדמוקרטיה יהיה אדיר.
מצב מורכב דורש פתרונות מורכבים. מתנחלים שמתקדמים בצבא יודעים שיום אחד ייתכן שיידרשו לפנות יישובים. מפקדיהם יצטרכו להתחשב ולגלות רגישות. זו הדרך היחידה לחיות פה: לזכור שאנחנו עם שמורכב משבטים שונים, להפיק מהשונות הזו את המרב ולא לתת לה לפרק אותנו.
לקריאת המאמר ב"בשבע"