תוספות במיליארדים
הדרישות הקואליציוניות הצפויות של המפלגות החרדיות, בחירות 2015
מבדיקה שערך סמנכ"ל חדו"ש, שחר אילן, מתברר כי עלות הדרישות של המפלגות החרדיות מסתכמת ביותר מ-2.5 מיליארד שקל. המפלגות גם ידרשו לקבל תפקידים כמו יו"ר ועדת הכספים ושר הפנים. הדרישות ירוקנו מתוכן את ההחלטות על יישום לימודי ליבה בחינוך החרדי ויעודדו גברים חרדים לא לצאת לשוק העבודה
22/03/2015 16:37
תגיות: דרישות קואליציוניות · יהדות התורה · ש"ס · לימודי ליבה · שוק העבודה · משרד הפנים · שחר אילן · חדו"ש
ישיבת סיעת יהדות התורה,נובמבר 2011. מימין: משה גפני, יעקב ליצמן, מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר, אורי מקלב. צילום: יח''צ
מבוא
עלות הדרישות המגזריות הצפויות של המפלגות החרדיות עומדת על יותר מ-2.5 מיליארד שקלים בתקציבים ישירים. בנוסף, לפחות שני תפקידים שידרשו המפלגות האלו, יו"ר ועדת הכספים ושר הפנים, מקנים יכולת להעביר הקצבות בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה לגורמים מקורבים. התוצאה הקשה עוד יותר: התוספות התקציביות יעודדו גברים חרדים להישאר בכוללים ולא לצאת לשוק העבודה. עוד תוצאה: ההחלטות שהעבירה יש עתיד לגבי יישום לימודי הליבה בחינוך החרדי ירוקנו מתוכן.
מסמך הדרישות הצפויות של המפלגות החרדיות נכתב על ידי סמנכ"ל המחקר וההסברה של חדו"ש, שחר אילן. הוא מבוסס על כ-30 שנות סיקור ומעקב אחרי המשאים ומתנים הקואליציוניים של המפלגות החרדיות, ההסכמים הקואליציוניים של המפלגות החרדיות בכנסת ה-18 ועל התבטאויות של בכירים חרדים ופרסומים בתקשורת החרדית בחודשים האחרונים.
תפקידים
הדרישות הצפויות: יהדות התורה צפויה לדרוש את תפקידי יו"ר ועדת הכספים ותיק הבריאות. ש"ס צפויה לדרוש את משרד הפנים ומשרד נוסף.
הבעיה: חשש מהזרמת כספים בהיקף גדול למוסדות דת ומוסדות חרדיים. דו"ח חדו"ש שפורסם לפני שנתיים גילה שבתקופת כהונתו של ח"כ משה גפני כיו"ר ועדת הכספים הועברו מדי שנה כמיליארד שקלים מעבר לתקציב המאושר למטרות דת ולמטרות חרדיות. שליטת ש"ס במשרד הפנים תאפשר לה להעביר מענקי איזון מוגדלים לערים חרדיות וכן תקנה לה השפעה גדולה על תקציבי ערים נוספות. כך תוכל ללחוץ על רשויות מקומיות לסייע למוסדות המקורבים למפלגה. בנוסף יו"ר ש"ס, אריה דרעי, שהורשע בקבלת שוחד כשהיה שר הפנים, עתיד לחזור לאותו תפקיד.
עלות מוערכת: העברות תקציביות באמצעות ועדת הכספים ומענקים של משרד הפנים בשווי מאות רבות של מיליוני שקלים.
ישיבות
הקצבות לישיבות מעל גיל 18
הדרישה הצפויה: הגדלת תקציב הישיבות בשני שלישים, מ-600 מיליון שקלים היום למיליארד וביטול הקריטריונים שמעדיפים ישיבות ציוניות. כלומר, חזרה למצב שלפני ממשלת הליכוד-יש עתיד-הבית היהודי. המשמעות: הגדלת התמיכה הישירה של המדינה בכל אברך כולל (תלמיד ישיבה נשוי) מכ-400 שקלים לכ-800 וגם הכפלת התקציב לתלמידי ישיבות גדולות (ישיבות לגילאי 17עד הנישואים).
הבעיה: פגיעה קשה במאמצי המדינה להוציא גברים חרדים לעבודה, בשתי דרכים:
• עידוד הקמת כוללים חדשים שיציעו מקומות לאברכים.
• הגדלת ההכנסה של האברך כך שהיציאה לעבודה תהפוך להרבה פחות אטרקטיבית.
התוצאה: הנזק למשק עלול להיות גדולי פי כמה וכמה מתוספת של כמה מאות מיליוני שקלים.
עלות מוערכת: 400 מיליון שקלים
קצבת הבטחת הכנסה לאברכים
הדרישה הצפויה: חידוש קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים, שפסל בג"ץ בעקבות עתירת חדו"ש, המרכז הרפורמי לדת ומדינה וארגונים נוספים. לחלופין: מציאת תחליף מתאים לתגבור ההקצבות לאברכים ותיקים.
הבעיה: הקצבה בסך כאלף שקלים בחודש ניתנה עד ראשית 2015 לכל אברך שהיו לו שלושה ילדים ואשתו לא עבדה. היא עודדה אברכים לא לצאת לעבודה, מכיוון שידעו שכאשר יגיעו לילד שלישי יוכלו לקבל עוד אלף שקלים בחודש. כן עודדה את נשות האברכים לא לעבוד או לעבוד בשחור. בג"ץ קבע שהקצבה יצרה חוסר שוויון בלתי חוקי בין האברכים לציבורים אחרים של תלמידים, שאינם מקבלים הבטחת הכנסה.
עלות מוערכת: 130 מיליון שקלים.
חינוך חרדי
תוכנית הליבה
הדרישה הצפויה: ביטול התיקון לחוק והחלטת הממשלה, שהעבירה יש עתיד. התיקון והחלטת הממשלה מחייבים את אכיפת תוכנית הליבה בחינוך החרדי לבנים. על פי ההחלטות האלה, יורדו מוסדות שלא ילמדו מקצועות כלליים בהיקף הנדרש למימון בשיעור של 30% מבית ספר ממלכתי. המפלגות החרדיות צפויות לדרוש קביעת כללים שיאפשרו למוסדות החרדיים להמשיך לקבל תקציבים כרגיל למרות שאינם מלמדים ליבה.
הבעיה: יש הסכמה רחבה שאין נושא חשוב לכלכלה הישראלית בתחומי הדת והמדינה מאכיפת תוכנית הליבה. כבר היום מתקשים מאוד גברים חרדים להשתלב בשוק העבודה ובאקדמיה בגלל פערים במתמטיקה ואנגלית. אחת התוצאות: השכר הממוצע לגבר חרדי הוא שני שלישים מהשכר הממוצע לגבר לא חרדי. כלומר, ויתור בנושא הליבה יגרום נזקים למשק הישראלי לטווח של עשרות שנים.
עלות מוערכת: נזק עתידי למשק בהיקף גדול.
חוק נהרי
הדרישה הצפויה: העברתו מחדש של חוק נהרי, המחייב רשויות מקומיות לממן מוסדות חינוך חרדיים בנוסף לתקציבי משרד החינוך. העלויות המדויקות של החוק הזה אינן ידועות. שרת החינוך לשעבר, יולי תמיר מהעבודה, העריכה אותן בעבר ב-150 עד 250 מיליו שקלן.
הבעיה: הגדלת המימון למוסדות שאינם מלמדים תוכנית ליבה.
עלות מוערכת: 200 מיליון שקלים
תקציב התרבות היהודית
הדרישה הצפויה: תקציב התרבות היהודית של משרד החינוך מממן שיעורי תורה של ארגוני התרבות המפלגתיים של המפלגות החרדיות, דוגמת אל המעיין של ש"ס, ושל ארגוני החזרה בתשובה. בתקופת הממשלה היוצאת הופחתה מאוד הזרמת הכספים. ניסיון העבר מאפשר להעריך את היקף הדרישה ב-50 מיליון שקלים.
סביר שש"ס תדרוש תוספת כספים לחילוץ רשת מעיין החינוך התורני מהמשבר התקציבי הקשה שאליו נקלעה
הבעיה: מימון ארגונים שמשמשים בפועל כתשתית מפלגתית ומימון החזרה בתשובה.
עלות מוערכת: 50 מיליון שקלים
תקציב הפנימיות החרדיות (משרד הרווחה)
הדרישה הצפויה: תקציב הפנימיות החרדיות מהווה בפועל קופה ב' של תקציב הישיבות הקטנות (ישיבות לגילאי תיכון) של משרד החינוך. הסעיף בוטל בימי הממשלה היוצאת. ניסיון העבר מלמד שצפויה דרישה של כ-50 מיליון.
הבעיה: תוספת מימון לישיבות שאינן מלמדות ליבה.
עלות מוערכת: 50 מיליון שקלים
תקציב קריות החינוך (משרד הפנים)
הדרישה הצפויה: תקציב קריות החינוך של משרד הפנים הוא עוד אמצעי למימון ישיבות קטנות (ישיבות לגילאי תיכון). מדובר בישיבות שלהן קמפוס גדול במיוחד והתקציב מיועד לממן עבורן הוצאות תשתית.
הבעיה: תוספת מימון לישיבות שאינן מלמדות ליבה.
עלות מוערכת: 10 מיליון שקלים
דרישות נוספות בתחום החינוך החרדי
הדרישות הצפויות: דרישה קבועה של המפלגות החרדיות היא תוספות תקציביות לרשתות החינוך שלהן, החינוך העצמאי של אגודת ישראל ומעיין החינוך התורני של ש"ס. התוספות ייועדו לכל מיני מטרות, למשל כיתות י"ג וי"ד בסמינרים החרדיים לבנות, ויסתכמו במאה עד מאתיים מיליון שקלים. בין היתר סביר שתהיה דרישה להקצאת תקציבים לבתי הספר להחזרה בתשובה של יהדות התורה, שנמצאים במשבר קשה בגלל מחסור בכספים למימון הסעות. כן סביר שש"ס תדרוש תוספת כספים לחילוץ רשת מעיין החינוך התורני מהמשבר התקציבי הקשה שאליו נקלעה.
הבעיה: חיזוק בתי הספר להחזרה בתשובה; חיזוק רשתות החינוך החרדיות, שאמנם מלמדות תוכנית ליבה ביסודי אבל מכוונות את הבוגרים לישיבות ולא לבתי ספר תיכון; חיזוק תוכניות לימודים על תיכוניות לנשים, שמתחרות באקדמיה.
עלות מוערכת: 200 מיליון שקלים
דרישות תקציביות אחרות
קצבאות ילדים
הדרישה הצפויה: הגדלת קצבאות הילדים במיליארד עד שני מיליארד שקלים.
הבעיה: המטרה עצמה, תמיכה בילדים, לא צפויה להוות בעיה כל זמן שהקצבאות יישארו שוויוניות. ויכוח עלול להיווצר אם תדרוש יהדות התורה לחזור לקצבאות שמעדיפות משפחות מרובות ילדים. כזכור, בתחילת העשור הקודם קיבל כל ילד מהחמישי ומעלה 850 שקלים בחודש, פי חמישה מהילד הראשון והשני. השיטה הזאת מהווה בעצם סוג של הקצבות מגזריות למשפחות חרדיות ובדואיות, מעודדת ילודה ומפלה את כל האחרים. ספק אם לאחר שחוסר השוויון תוקן מותר למדינה לחזור למצב המפלה.
עלות מוערכת: 1.5 מיליארד
מבני דת
הדרישה: תוספת תקציב משמעותית להקמה ולשיפוץ של מבני דת, כלומר בתי כנסת ומקוואות. מדובר בנושא שלו ייחס מנהיג ש"ס המנוח הרב עובדיה יוסף חשיבות רבה. הערכה תקציבית: בין 50 ל-100 מיליון שקל.
הבעיה: אין שום היגיון כלכלי או תכנוני בתפיסה של מקווה בכל שכונה או יישוב, כולל באזורים שאין בהם אוכלוסייה דתית גדולה. המטרה העיקרית של הקמת מקוואות באזורים חילוניים היא להקל על נשים ומשפחות לחזור בתשובה.
עלות מוערכת: 50 מיליון שקלים
מועצות דתיות
הדרישה: תקופות שבהן המפלגות החרדיות והבית היהודי בקואליציה מתאפיינות בתוספות תקציב גדולות למועצות הדתיות. קשה להעריך מראש את הסכום.
הבעיה: חיזוק מערכת המועצות הדתיות, שרבים סבורים שהיה ראוי לפרק אותה ולצרף את המועצות כמחלקות ברשויות המקומיות.
עלות מוערכת: 70 מיליון שקלים
דרישות בתחום החקיקה
חוק הגיוס
הדרישה הצפויה: ביטול הסנקציות הפליליות בחוק הגיוס, שבעיני המפלגות החרדיות מהוות הכרזה של המדינה שלימוד התורה הוא עבירה פלילית. יש הסכמה רחבה במערכת הפוליטית, חוץ מיש עתיד וישראל ביתנו, על הצורך לבטל את הסנקציות הפליליות.
הבעיה: כלל לא ברור מה יבוא במקום הסנקציות הפליליות. החרדים הסכימו להצעת הסנקציות הכלכליות של איילת שקד, שמשמעותה שבחורי ישיבה שלא יתגייסו לא יהיו זכאים להטבות בדיור. האם יסכימו לכך גם כשהם בעמדת כוח? כלל לא ברור. כמובן, גם ההצעה של שקד היא פשרה וסביר שתביא לעתירות לבג"ץ.
חוק הגיור
הדרישה הצפויה: ביטול החלטת הממשלה להקים עוד כ-30 בתי דין לגיור, במטרה להקל על המתגיירים.
הבעיה: המשך הקיפאון בגיור.
חוקי יסוד
הדרישה: זכות וטו על כל שינוי בחוקי היסוד.
הבעיה: לא ברור שיש. ממילא בממשלה הזאת לא צפויים ניסיונות לתקן חוקי יסוד לכיוון הליברלי. אם יהיה ניסיון להעביר את חוק הלאום, ספק אם המפלגות החרדיות ינצלו את זכות הווטו שלהן כדי למנוע זאת.
הסטטוס קוו
הדרישה הצפויה: זכות וטו על כל חקיקה שמשנה את הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה. הבעיה: שום חקיקה שמקדמת את חופש הנישואין או הגיור או מונעת הדרת נשים לא תעבור. חקיקה שמחזקת את הכפייה הדתית דווקא תהיה אפשרית.
חפירות בקברים
הדרישה הצפויה: העבודות בכל חפירה ארכיאולוגית או פרויקט בנייה, שיתגלו בהם קברים, ייעצרו עד למציאת פתרון הלכתי.
הבעיה: נזקים של עשרות מיליוני שקלים בשל עיכוב תוכניות פיתוח והצורך לשנות אותן.