דו"ח חופש הדת האמריקאי:
הגבלות על חופש הדת, למרות התנגדות רוב האזרחים
דו"ח חופש הדת בעולם של משרד החוץ האמריקאי קובע כי בחברה הישראלית גובר המתח בין חילונים לחרדים בסוגיות כמו הקצאת דיור, פטור משירות צבאי והקצבות לישיבות. הדו"ח מפרט שורה של מקרי אלימות נגד נשים, על רקע דרישות קיצוניות לצניעות ולהפרדה
08/10/2011 07:25
תגיות: דו"ח חופש הדת בעולם · הפרדה · המונופול האורתודוקסי · אלימות · חדו"ש
אישה חרדית בבית שמש, בשכבות ביגוד רבות ורעלה. פגיעה בכבוד האישה. צילום: מיכל פתאל, פלאש 90
דו"ח חופש הדת בעולם של משרד החוץ האמריקאי לחצי השני של 2010 קובע, כי בישראל נמשכת האפליה – באמצעות מדיניות וחוק – נגד לא יהודים ונגד זרמים לא אורתודוקסיים ביהדות. בין היתר, נכתב בדו"ח, "ניתנה העדפה בהקצאת משאבי מדינה לאורתודוקסיה המודרנית והחרדית, למוסדותיה ולארגוניה".
הדו"ח קובע כי "הממשלה מיישמת באופן סלקטיבי מגבלות על חופש הדת". זאת, אף ש"רוב האזרחים היהודים מתנגדים לשליטה הבלעדית של האורתודוקסיה על מרכיבים יסודיים בחייהם הפרטיים". הוא מדגיש את העובדה שגרים לא-אורתודוקסיים, אשר קיבלו אזרחות ישראלית מכוח פסיקת בג"ץ, נותרו משוללי הזכות להינשא ולהקים משפחה בישראל.
משרד החוץ האמריקאי מציין כי על פי דו"ח בנק ישראל, המדינה הופכת לדתית יותר. השינוי הדמוגרפי הזה גורם למתח גובר בין חילונים לחרדים בסוגיות כמו הקצאת דיור, הפטור לבחורי הישיבות משירות צבאי ו"הנטל הכלכלי הגובר כתוצאה מתשלומי העברה למשפחות חרדיות הזכאיות לתמיכות ממשלתיות מיוחדות למשפחות המונות חמישה ילדים ומעלה". משרד החוץ האמריקאי מוסיף, כי "ממשלת ארצות הברית מעלה את נושא חופש הדת בדיוניה עם ממשלת ישראל. שגרירות ארה"ב מביעה את דאגתה בסוגיות של חופש דת במגעיה עם משרד החוץ, המשטרה וגורמים ממשלתיים אחרים".
מנכ"ל עמותת חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה, כי "דו"ח משרד החוץ האמריקאי חושף לעולם את העובדה המעציבה שבתחום חופש הדת ישראל קרובה יותר למדינות האיסלאם הקיצוני מאשר לעולם הדמוקרטי המערבי. אין עוד דמוקרטיה נאורה שבה מתקיימת פגיעה בהיקף כה גדול בעקרון חופש הדת. משרד החוץ האמריקאי מתאר בהרחבה ובדיוק רב כיצד פוגעת ממשלת ישראל בזכות הנישואים, בחופש הפולחן, בכבוד האישה, בציבור העולים, בעדות הלא-יהודיות וברבים אחרים.
מנכ"ל חדו"ש, הרב אורי רגב: ישראל מתקרבת למעמד של שיאנית הפגיעה בחופש הדת והמצפון בעולם הדמוקרטי המערבי
קשה לדבר ברצינות על צדק חברתי ללא חופש דת, והגיע הזמן שממשלת ישראל תפסיק לרמוס אותו".
לדברי רגב, "מה שגורם למצב המחפיר הזה הוא התופעה של קניית שלטון תמורת כניעה לכפייה דתית, מתוך התעלמות מרצונו של רוב העם בישראל ובתפוצות. אם ישראל אינה רוצה לעלות על סדר היום של העולם כשיאנית העולם הדמוקרטי בתחום הפגיעה בחופש הדת והמצפון, מוטב שמנהיגי המפלגות הציוניות יבינו את הצורך הדחוף להקים ממשלה אזרחית, אשר תפעל לקידום ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות ורצונו של רוב הציבור".
הדו"ח מפרט פגיעות בחופש הדת בסדרה של תחומים:
קווי הפרדה. הדו"ח מציין: "חברת התעבורה ציבורית, אגד, המפעילה חלק גדול מן התחבורה הציבורית בישראל, המשיכה להפעיל קווי תחבורה עירוניים ובין-עירוניים באזורים שבהם יש אוכלוסייה חרדית, שבהם יש הפרדה בין נשים לגברים. נשים שסירבו לשבת בחלקו האחורי של האוטובוס בקווים אלה הסתכנו בהטרדה ובהתקפה גופנית על ידי גברים".
הפרדה ברחובות. בעניין זה, מציין משרד החוץ האמריקאי, דווקא חל שיפור: "בחודש ספטמבר 2010 פסק בית המשפט העליון כי הפרדה בין נשים לגברים ברחובות ציבוריים ומדרכות בשכונה החרדית מאה שערים בירושלים אינה חוקית. הפסיקה עצרה מסורת של הפרדה בין נשים לגברים בחג הסוכות".
הכותל. "'משמרות צניעות' חרדיות ניסו לכפות הפרדה בין נשים לגברים. בשנת 2009 הונהג ברחבה מעבר ל'גברים בלבד'. יש טקסים שבוטלו ברחבת הכותל עקב השתתפות נשים וגברים. נרשמו מקרים שבהם גורמים חרדיים 'הטרידו מבקרים ומתפללים יהודים בכותל המערבי, אשר לא הקפידו על קיום המסורות האורתודוקסיות'". עם זאת, הדו"ח מציין גם ש"שלטים באזור רחבת
גבר חרדי באוטובוס הפרדה בירושלים. נשים שסירבו לשבת בחלק האחורי הסתכנו בתקיפה. צילום: אביר סולטן, פלאש 90
הכותל המבקשים הפרדה בין נשים לגברים בכל רחבת הכותל ולא רק באזור התפילה, הוסרו ב-2010". עוד הוא קובע שהציבור הרחב המגיע למקום מתעלם מהדרישות להפרדה בין המינים מחוץ לאזור התפילה.
אלימות. משרד הוץ האמריקאי קובע כי "כבשנים קודמות, יהודים חרדים בירושלים ובריכוזים חרדיים אחרים זרקו אבנים על מכוניות חולפות שנסעו בשבת ולעתים תקפו והטרידו נשים שהופעתן החיצונית נראתה להם בלתי צנועה".
נישואים וגירושים. "הנישואים היחידים הנערכים בישראל ליהודים שהממשלה מכירה בהם, הם אלה שעורכת הרבנות הראשית האורתודוקסית". הממשלה, מציין הדו"ח, אינה מתירה נישואים אזרחיים או נישואים שעורכים רבני הזרמים המתקדמים. נישואים כאלה "צריכים להיערך מחוץ לישראל כדי להיות מוכרים על ידי המדינה". גם "יהודים אשר נישאו בנישואים אזרחיים או לא-אורתודוקסיים מחוץ לישראל יוכלו להתגרש רק באמצעות בתי הדין הרבניים או באמצעות בתי משפט מחוץ למדינה. גרים לא אורתודוקסים אינם יכולים להינשא בישראל".
קבורה. "הרבנות הראשית מגבילה את הזכות להיקבר בבתי קברות יהודיים לאלה המוכרים כיהודים על פי אמות מידה אורתודוקסיות. הדרה זו של אנשים הרואים עצמם יהודים, בדרך כלל צאצאים לאב יהודי ולאם שאינה יהודייה, גרמה למחאה ציבורית, במיוחד במקרים של אסונות לאומיים". הדו"ח מביא כדוגמה את הקבורה של קורבנות השריפה בכרמל ב-5 בדצמבר 2010 בחלקה הצבאית של בית קברות. "האם האבלה מחתה בתוקף, אך בסופו של דבר נכנעה להחלטת הרבנות הראשית לקבור את בתה בחלקה ללא יהודים". קבורה אזרחית. משרד החוץ האמריקאי קובע: "המשרד לשירותי דת נכשל בחובתו
הדו"ח מציין כי כבשנים קודמות, יהודים חרדים בירושלים ובריכוזים חרדיים אחרים זרקו אבנים על מכוניות חולפות שנסעו בשבת
ליישם את חוק הקבורה האזרחית החלופית מ-1996, אשר הקנה לאנשים את הזכות להיקבר בטקס קבורה אזרחי. המשרד לא עשה שימוש בכספים שהוקצו למטרה זו בתקציב המדינה לשנת 2010 ואשר נועדו לפיתוח חלקות קבורה אזרחיות פלורליסטיות".
התנכלויות לעדות לא יהודיות. הדו"ח מפרט בהרחבה מקרים של פגיעה בלא-יהודים, דוגמת פרשה של הצתת כנסייה בירושלים: "ב-29 באוקטובר 2010 פרץ מצית למרתף הכנסייה של האיחוד הנוצרי בירושלים והעלה באש את הבניין, אשר נשרף בחלקו. עשרה מתנדבים זרים ששהו בו התעוררו וניצלו, אך נזקקו לטיפול עקב שאיפת עשן. הכנסייה, המשרתת קבוצות נוצריות ויהודים משיחיים, ממוקמת באזור שבו אוכלוסייה חרדית ברובה. קבוצה גדולה של חרדים צפתה בשריפה, וארבעה מן הצעירים המתגודדים שרו בקול רם: 'שיישרפו!'".
"חברים ב'עדי יהוה' דיווחו על תקיפות, איומים ואלימות, ועבירות אחרות נגד חבריהם, וציינו את הקשיים שבהם נתקלים חבריהם במאמציהם לשכנע את המשטרה לחקור או לעצור את תוקפיהם". הדו"ח מדגיש כי אף על פי שהמרת דת היא פעולה חוקית בישראל, רשויות המדינה פועלות תוך פגיעה במי שנחשד על ידי משרד הפנים במיסיונריות. 30% מהתיירים שנבדקים בדיקות ביטחוניות חריגות בנתב"ג – נשאלים על אמונתם ועל פעילותם הדתית.
אפליית עדות לא יהודיות. "ישראל אינה מכירה בעדות פרוטסטנטית חשובות וותיקות. ארבע עדות דתיות הגישו בקשה להכרה על פי החוק, אך בקשותיהן תלויות ועומדות ללא מענה זה שנים: הכנסייה האתיופית האורתודוקסית, הכנסייה הקופטית האורתודוקסית, הכנסייה הלותרנית האנגלית והמועצה הנוצרית המאוחדת בישראל, המהווה ארגון גג של כנסיות פרוטסטנטיות רבות בארץ".
כנס בכנסת למען נישואים וגירושין אזרחיים. הממשלה מכירה רק בנישואים אורתודוקסיים. צילום: אסף מוסמן, חדו''ש