אין גיוס, אין מימון

צו ביניים של בג"ץ בעתירת השוויון בנטל של חדו"ש: יעוכבו כספים לא חוקיים לישיבות

מנכ"ל חדו"ש: "המדינה מפרה את החוק כאשר אינה מגייסת את בחורי הישיבות. היא מוסיפה חטא על פשע כאשר היא מממנת את שהותם במקום אחר. בג"ץ שם גבול לשערורייה"

בחורים חרדים בכניסה ללשכת הגיוס בירושלים 14.07.04. צילום פלאש  90בחורים חרדים בכניסה ללשכת הגיוס בירושלים. צילום: פלאש 90

בג"ץ הוציא אתמול צו ביניים, האוסר על המדינה לתקצב את תלמידי הישיבות שמועד גיוסם נדחה. ההחלטה, שניתנה ברוב של שמונה שופטים מול אחד, חלה על תלמידי ישיבות בני 18 עד 20, שקיבלו צווי גיוס למועדים שונים החל מאוגוסט 2013 ושר הביטחון משה יעלון החליט לדחות את מועד גיוסם עד שהכנסת תשלים את העברת חוק הגיוס. צו הביניים מתייחס לכספים שמועברים לישיבות בהתאם "למבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות תורניים". להחלטה התנגד רק השופט ניל הנדל.

מנכ"ל עמותת חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, בירך על עצירת התקציב לפחות לשנתונים הצעירים של תלמידי הישיבות. לדברי רגב, "בג"ץ הבהיר לכנסת שאפילו לסבלנות האין-סופית שלו יש גבול, ושהוא אינו מוכן לאפשר עוד את הזרמת מאות המיליונים לישיבות בניגוד לחוק".

הצו ניתן בעתירה שהגישו עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הפורום לשוויון בנטל, ישראל חופשית וח"כ לשעבר רוני בריזון, באמצעות פרקליטם, עו"ד גלעד ברנע. רגב ציין ש"מאז בוטל חוק טל, לפני שנה וחצי, המדינה מפרה את החוק כאשר אינה מגייסת את בחורי הישיבות. היא מוסיפה חטא על פשע כאשר היא מממנת את שהותם במקום אחר. בג"ץ שם גבול לשערורייה. יש לקוות שהפוליטיקאים יתעשתו ויעבירו כבר בימים הקרובים חוק שוויון בנטל אמיתי, כדי שלא נצטרך לעתור גם נגדו לבג"ץ".

פרקליטם של העותרים, עו"ד גלעד ברנע, אמר: "מדובר בהחלטה חשובה ביותר, שמעבירה מסר ברור ביותר שלפיו המדינה לא תעניק תמיכה כספית (ישירה או עקיפה) למי שנקרא להתייצב לשירות צבאי ואינו מתייצב. בית המשפט הבהיר שלא ישלים עם מצב שבו מי שחייב בשירות צבאי אינו מתייצב למלא חובתו זו – אבל ממשיך לקבל (במישרין או בעקיפין) כספים או תמיכה אחרת מן המדינה. יש להניח ולקוות כי ההחלטה גם תניע את הממשלה והכנסת להשלים סוף-סוף את מהלך החקיקה".

לפי ידיעה ב-ynet, במחזורי הגיוס שאליהם מתייחס הצו שהוציא בג"ץ אמורים להיכלל למעלה מ-20 אלף תלמידים. עם זאת, לפי הצהרות שמסרה המדינה לבג"ץ, הוצאו צווים לכ-10,000 תלמידי ישיבות. בכל מקרה, תקציב גדול מוקדש למימון תלמידי הישיבות האמורים להתגייס. משרד החינוך העביר לישיבות כ-2,400 שקל בשנה לכל תלמיד. שר האוצר, יאיר לפיד, הודיע לאחר פסיקת בג"ץ כי יופסק תשלום הקצבאות לתלמידי הישיבות שגיוסם נדחה עד להשלמת החוק החדש לשוויון בנטל, שנדון בימים אלה בוועדה בראשותה של חברת הכנסת איילת שקד.

שחר אילן, סמנכ"ל חדו"ש, בירך על החלטת בג"ץ והעריך כי בעקבותיה ייעצר מיידית תקצוב של כעשרת אלפים תלמידי מוסדות תורניים. "מאז בוטל חוק טל המדינה מבצעת הפרת חוק המונית וכפולה", אמר אילן.

מהפורום לשוויון בנטל נמסר: "שופטי בג"ץ העבירו מסר חד לממשלת נתניהו-לפיד, שעד כה לא עשתה דבר ממשי בנושא

ש"ס: ההחלטה לפעול דווקא בסנקציות כלכליות נועדה אך ורק על מנת להצטרף לעליהום וההסתה נגד לומדי התורה בארץ ישראל

הגיוס, כי 'הגיע הזמן שתתחילו לעבוד'. הדיבורים על 'שוויון בנטל' כאילו ממשיכים את קמפיין הבחירות, בעוד שבפועל לא קורה כלום, למעט דיונים בוועדת שקד שבה מתכוונים להכשיר את הפטור לשנים נוספות. אנחנו שמחים שלפחות בג"ץ נותר חומה בצורה נגד העוול הגדול הפוטר עשרות אלפי חרדים מכל שירות שהוא ובמקום שבו אין מנהיגים – לפחות יש שופטים".

התנועה לאיכות השלטון מסרה כי לאחר שבג"ץ קבע שדחיית השירות על ידי שר הביטחון היא החלטה מוטלת בספק, על ממשלת ישראל "להפסיק את הפרת החוק המתמשכת ואת ההתעלמות מהחלטת בג"ץ בעניין רובינשטיין משנת 1998, אשר הביאו אותנו למצב האבסורדי הנוכחי, ולגייס לאלתר את אוכלוסיית בני הישיבות כמתחייב בחוק היחיד החל כיום – הוא חוק שירות ביטחון".

חברי כנסת חרדים הגיבו בחריפות על הוצאת צו הביניים. ח"כ משה גפני מיהדות התורה אמר כי מדובר ב"הכרזת מלחמה". "לא היתה פעם אחת שבית המשפט סייע לציבור החרדי, אלא להיפך – פגע במשפחותיו, ילדיו ודרך חייו בכל פעם מחדש. הפסקת תקצוב הישיבות היא עליית מדרגה חמורה והכרזת מלחמה נגד הציבור החרדי בארץ ובעולם, ובעזרת השם אנו נשיב מלחמה".

לפי ידיעה ב-ynet, חברו למפלגה, ח"כ מאיר פרוש, הוסיף: "בג"ץ, בפסיקותיו המפלות, מוכר לא מהיום כאויב הציבור החרדי".

גם בש"ס הגיבו בחומרה על ההחלטה. "צר לנו ששופטי בג"ץ הצטרפו לרדיפת עולם התורה, תוך התערבות ברגל גסה בהליך חקיקה רגיש שבימים אלו נדון בבית המחוקקים", נאמר בהודעה מטעם התנועה. "שר הביטחון פועל בשיקול דעת ועל פי סמכותו החוקית, ומשכך אין קשר בין דחיית הגיוס לתקציב הישיבות. ההחלטה לפעול דווקא בסנקציות כלכליות נועדה אך ורק על מנת להצטרף לעליהום וההסתה נגד לומדי התורה בארץ ישראל".

גם בבית היהודי מתחו ביקורת על החלטת בג"ץ. "ההחלטה פוגעת באוכלוסייה שלמה, ובמרקם העדין בין הציבורים השונים במדינת ישראל", א מר שר השיכון אורי אריאל. "היה ראוי כי בג"ץ ימתין לסיום כל הליכי החקיקה בוועדת שקד, שיסדיר את כל הנושאים, כולל תקצוב הישיבות, ולא יקבל החלטות הגורמות לקרע נוסף בעם".

למרות ההתקפות, מקור ביהדות התורה הבהיר ל-ynet כי בציבור החרדי אין דאגה אמיתית בעקבות הוצאת צו הביניים. "התקציב של פברואר עבר לישיבות כבר אתמול ועד לחודש הבא יהיה חוק – וצו הביניים הזה לא יהיה רלוונטי", אמר המקור. לדבריו החלטת בג"ץ למעשה "ריקה מתוכן והלחץ שבית המשפט ניסה להפעיל על הממשלה התגלה כמלאכותי. כנראה בסופו של דבר, עם כל הדרמה הגדולה, לא ייגרע שקל אחד מתקציב עולם התורה".

לידיעה על החלטת בג"ץ ב-ynet

לידיעה על תגובות החרדים ב-ynet

לידיעה על העברת תקציב הישיבות ב-ynet



איך תוכל לפעול?