מילוי מקום לאדישים

חוויות מפעילות של זייפני בחירות

בפוסט בפייסבוק מתאר יוסי פיינהנדלר כיצד כתלמיד ישיבה הצביע עם חבריו במקום אנשים שלא רצו לגשת לקלפי

קלפי בקיבוץ הראל, בחירות 2009. צילום: זאב זמיר, פיקיוויקיקלפי בקיבוץ הראל, בחירות 2009 (צילום אילוסטרציה). צילום: זאב זמיר, פיקיוויקי

בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 1998 היה יוסי פיינהנדלר תלמיד ישיבה בן 17. בפוסט בפייסבוק הוא מתאר כיצד נשלח עם חבריו להצביע במקום אזרחים שלא הסכימו או לא יכלו ללכת לקלפי.

לדבריו, למנהל מטה הבחירות של אגודת ישראל, יהדות התורה, היו "רשימות מסודרות של אנשים שלא הסכימו להצביע מכל מיני סיבות, אם זה סתם אדישות ואם זה מסיבות אידיאולוגיות. חלק מאתנו נשלח לבתיהם של האדישים, ומשאלה לא הסכימו ללכת בעצמם, שוכנעו להפקיד בידינו את תעודות הזהות".

עם תעודות הזהות שאספו הלכו בחורי הישיבה לקלפיות. "בדקנו שמדובר בקלפי שבו יו"ר הקלפי הוא מ'המפלגה' ושהוא מספיק אסרטיבי ויודע להחליק עניינים. היינו נכנסים, מציגים את התעודה ליו"ר, הוא הבין כבר את המדובר, הקריא בספונטניות את מספר הזהות למשקיפים והסתפק בהנפת התעודה מול עיניהם מבלי להעביר אותה לידיהם. ליתר ביטחון, השתדלנו שתהיה

היינו נכנסים, מציגים את התעודה ליו"ר, והוא הקריא בספונטניות את מספר הזהות למשקיפים והסתפק בהנפת התעודה מול עיניהם

התאמה כלשהי בין התמונה לבחור שהשתמש בה".

הוא כותב כי לעתים ההתחזות חזרה על עצמה כמה פעמים. "אותו בחור נכנס להצביע פעמיים באותה קלפי, כל פעם עם פתק אחר, כשבפעם השנייה הוא מוריד את המשקפיים ותוחב את הפיאות מתחת לכיפה, מחשש שמישהו מהמשקיפים יזכור אותו מהפעם הקודמת לפני שעה".

פיינהנדלר מציין כי למיטב ידיעתו, היקף התופעה פחת בשנים האחרונות, "בעיקר בזכות אכיפה מאוד נוקשה שהמשטרה הפעילה במערכות הבחירות האחרונות ולאחר שהיו כמה שנתפסו ונכלאו לכמה שנים". הוא מביע צער על השתתפותו במעשים אלה וקורא לאזרחים להצביע בבחירות המקומיות, כדי שהערים – בעיקר ירושלים – יהיו ליברליות וחופשיות.

לפוסט המלא



איך תוכל לפעול?