שירות רב-מסלולי
קווים להפעלת מסלול הסדר חרדי
חדו"ש הגישה לוועדה לקידום השוויון בנטל הצעה להקמת ישיבות הסדר חרדיות, כדרך ליצור מסגרות נוספות לשירות צבאי של תלמידי ישיבות
21/06/2012 11:36
תגיות: הוועדה לשוויון בנטל · ישיבות הסדר · גיוס חרדים · חדו"ש · שחר אילן
חיילי גדוד נצח יהודה החרדי במטווח. צילום: יעקב נחומי, פלאש 90
אל: הוועדה לשוויון בנטל בראשות ח"כ יוחנן פלסנר
מגיש: שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון
יוני, 2012
תקציר מנהלים
רקע. אחד התנאים החיוניים למציאת פתרון מקיף לשאלת השירות של תלמידי הישיבות הוא יצירת כמה שיותר מסגרות שירות צבאי מתאימות, שיתאימו לאורח החיים החרדי. על רקע זה מוזכר כבר זמן רב הצורך להנהיג מסגרת של ישיבות הסדר חרדיות.
קיימים שני סוגי מסלולי הסדר היום:
• מסלול הסדר רגיל שנמשך חמש שנים, מתוכן שירות צבאי של 16 חודש
• מסלול הסדר מרכז לישיבות גבוהות דתית לאומיות, שבו השירות נמשך שישה עד 15 חודשים.
תגובת ההנהגה החרדית. גם אם ההנהגה החרדית תשלים עם קיומו של מסלול הסדר חרדי, הנחת היסוד היא שהיא לא תעודד הצטרפות להסכם, לא של תלמידי ישיבות ובודאי לא של ישיבות. אם ייווצר מאבק בנושא חובת שירות בין הממשלה להנהגה החרדית, ייתכן שלא ניתן יהיה בתחילה להפעיל את ההסדר החרדי. אבל אם הממשלה תתמיד מספיק בסנקציות הכספיות, עד להשגת הסכם, סביר שלאחר מכן מסלול ההסדר החרדי יזכה להסכמת הצד החרדי.
מסלולים. מוצע לחלק את מסלול ההסדר החרדי לשתי שכבות גיל, בדומה לחלוקה במסלול הד"לי:
• עד גיל 22 יידרשו המצטרפים לעשות שירות צבאי כמקובל בישיבות ההסדר, של 16 חודש.
• מגיל 22 יוכלו לעשות "הסדר מרכז", כלומר שירות צבאי של שישה עד 15 חודש. מספר המצטרפים למסלול זה יוגבל בהתאם לצורכי הצבא והם יידרשו להודיע על הצטרפותם מראש. יש לזכור שהשירות בהסדר מרכז קצר, אבל אחריו בא שירות מילואים.
שילוב בצה"ל. את חיילי ההסדר החרדי ניתן יהיה לשלב בצבא, בין היתר בדרכים הבאות: גדודים חרדיים; מחלקות הסדר חרדי שישולבו ביחידות קרביות; העברה לשירות במסגרת המשטרה או השב"ס; יחידות חרדיות שיוקמו במסגרת פיקוד העורף.
ישיבות ההסדר החרדי. גם אם ההנהגה החרדית תשלים עם קיומו של מסלול הסדר חרדי, הנחת היסוד היא שישיבות חרדיות קיימות לא יהיו מוכנות בשלב ראשון להשתתף במסלול כזה. לכן יהיה צורך לפרסם מכרז להקמת ישיבות הסדר חרדיות. המכרז יתחלק לשני סוגים:
• ישיבות הסדר קיימות יפתחו מחלקות חרדיות או סניפים חרדיים.
• פתיחת ישיבות הסדר חרדיות, בהנחה שגורמים חרדיים מתונים ייענו למכרז.
איתור המועמדים לשירות. כמו בשירות האזרחי ובצבא, הגיוס למסלולי ההסדר החרדיים ייעשה על ידי המפעילים עצמם (מפעילי ישיבות ההסדר) שיפעילו מגייסים. התקציב למגייסים יהיה משמעותי, כך שלא ייווצר מצב שבו הגורם העיקרי לגיוס נמוך הוא העדר מגייסים.
השלמת השכלה. צה"ל ממלא תפקיד חשוב ביותר בשילוב חיילים חרדים בחברה הכללית ובכלכלה. זאת, בין היתר, באמצעות מתן שנת השלמת השכלה לחיילי גדוד נצח יהודה. בגלל אורך השירות הקצר, חיילי הסדר חרדי יוכלו לקבל שנת השלמת השכלה, אבל על חשבון תקופת הלימודים בישיבה ולא על חשבון תקופת השירות הצבאי.
רקע
אחד התנאים החיוניים למציאת פתרון מקיף לשאלת השירות של תלמידי הישיבות הוא יצירת כמה שיותר מסגרות שירות
גם אם ההנהגה החרדית תשלים עם קיומו של מסלול הסדר חרדי, הנחת היסוד היא שהיא לא תעודד הצטרפות להסכם
צבאי מתאימות. מסגרת אלו צריכות לתת מענה לשמירת אורח חייהם של המתגייסים החרדיים ולשאיפה של רבים מהם להתמיד בלימוד התורה או לפחות לקבוע עיתים לתורה.
על רקע זה מוזכר כבר זמן רב הצורך להנהיג מסגרת של ישיבות הסדר חרדיות, דוגמת הישיבות הדתיות לאומיות, אבל בהתאמות הדרושות. בין היתר הרעיון עלה פעמים רבות בישיבות צוות הפיקוח על חוק טל של הכנסת.
ישיבות הסדר
ישיבות ההסדר הן ישיבות דתיות לאומית שתלמידיהן משלבים לימודים תורניים עם שירות צבאי. אורך המסלול חמש שנים והשירות הצבאי נמשך 16 חודשים. ב-2011 היו 68 ישיבות הסדר ובהן 8,500 תלמידים, מהם כ-5,400 במסלול הסדר.
הסדר מרכז הוא מסלול שמיועד לתלמידי ישיבות גבוהות דתיות לאומיות שהיום מזוהות עם הציבור החרדי לאומי (חרד"לי). הוא קרוי על שם ישיבת מרכז הרב ששם הונהג לראשונה. הוא מיועד לתלמידי ישיבות שדחו את שירותם הצבאי עד גיל 22 במסגרת הסדר תורתו אומנותו. אורך השירות נע בין שישה ל-15 חודשים, בהתאם לשירות.
יחס החברה החרדית
ההנהגה החרדית אינה נוהגת לשתף פעולה עם הסדרים חדשים לגיוס תלמידי ישיבות. גם במקרים שהיא מוכנה להסכים להסדרים כאלה היא מביעה את הסכמתה בכך שהיא מתנגדת להם בחריפות ואינה אוסרת עליהם באיסור גמור. כלומר, גם אם ההנהגה החרדית תשלים עם קיומו של מסלול הסדר חרדי, הנחת היסוד היא שהיא לא תעודד הצטרפות להסכם, לא של תלמידי ישיבות ובוודאי לא של ישיבות.
בנוסף, בציבור החרדי שוללים את מסלול ההסדר הדתי לאומי בעיקר בגלל הטענה שלימוד תורה צריך להיעשות בטהרתו, ללא שילוב של עיסוקים אחרים. עם זאת, גם אם צפויה התנגדות להנהגת מסלול חרדי כזה, ספק אם היא תביא לפסילה גורפת של מי שיצטרף אליו. ייתכן אף שתהיה העדפה של מסלול משולב של לימודים בישיבה וצבא, השומר על הקשר של הבחור / האברך עם הלימוד. זאת, על פני מסלול צבאי רגיל.
כמובן, אם ייווצר מאבק בנושא חובת שירות בין הממשלה להנהגה החרדית, אפשר לצפות שלפחות בשלב הראשון ההנהגה החרדית תתנגד להצטרפות למסלול הזה כמו למסלולים אחרים. מי שיצטרפו בשלב זה יהיו רק מי שימרו את פי הרבנים או יקבלו אישורים פרטניים.
בהחלט ייתכן שבשלב של עימות בין ההנהגה החרדית לממשלה בנושא גיוס תלמידי הישיבות לא ניתן יהיה להפעיל את ההסדר החרדי. אבל אם הממשלה תתמיד מספיק בסנקציות הכספיות, עד להשגת הסכם, סביר שלאחר מכן מסלול ההסדר החרדי יהיה אחד המסלולים היותר מקובלים על ההנהגה החרדית.
שתי שכבות גיל:
מוצע לחלק את מסלול ההסדר החרדי לשתי שכבות גיל, בדומה לחלוקה הנהוגה במסלול הדתי לאומי: עד גיל 22 יידרשו המצטרפים לעשות שירות צבאי של 16 חודש כמקובל בישיבות ההסדר (או יותר, אם השירות הצבאי של ההסדר הדתי לאומי יוארך). בהנחה שייקבע גיל שעד אליו ייקבע המסלול שאליו פונה תלמיד הישיבה, יצטרכו המועמדים להודיע על כוונתם להצטרף
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ויו''ר קדימה, שאול מופז, בישיבה הראשונה של ועדת השוויון בנטל בראשות ח''כ יוחנן פלסנר. צילום: אורי לנץ, פלאש 90
להסדר עד גיל זה. בשלב מאוחר יותר יוכלו להצטרף אליו מי שהיו במסלולים אחרים (למשל, הסדר מרכז).
מגיל 22 יוכלו לעשות "הסדר מרכז", כלומר שירות צבאי של שישה עד 15 חודשים (או יותר, אם משך השירות יוארך), בהתאם ליחידה. מספר הפונים להסדר מרכז יוגבל בהתאם לצורכי הצבא והם יידרשו להצהיר על כוונתם ללכת למסלול זה מראש, כלומר בגיל מוקדם יותר שייקבע.
כדאי לזכור: היום צה"ל מאפשר לתלמידי ישיבות בני 22 לעשות שירות אזרחי של שנה ומעלה. לעומת זאת, בעלי פרופיל קרבי עושים את השירות של "הסדר מרכז" ביחידות קרביות. התועלת הביטחונית שבשירות קרבי, גם אם מקוצר, ואחריו שירות מילואים, תהיה גדולה יותר מזו של שירות אזרחי.
שילוב ההסדר החרדי ביחידות הצבא
שילוב של חיילים חרדים מעמיד בפני צה"ל אתגרים ייחודיים, הכרוכים בחלקם הגדול בפעילות נפרדת ללא נוכחות נשים וכן במזון כשר למהדרין, קביעת שעות לתפילה ולימוד והכשרת מפקדים מתאימים. גדוד נצח יהודה, המיועד בעיקר לחיילים רווקים, פועל בבסיסים של גברים בלבד. יחידות שח"ר (שילוב חרדים) המיועדות בעיקר לגברים נשואים פועלות לפי העיקרון של חדר או אולם נפרד לגברים. כדאי לשים לב לכך שיחידה נפרדת דוגמת נצח יהודה יוצרת בעיית הדרת נשים פחותה מאשר יחידה משולבת דוגמת שח"ר. זאת, משום שהיא אינה מחייבת הרחקת נשים ביחידה קיימת.
את חיילי ההסדר החרדי ניתן יהיה לשלב בצבא, בין היתר בדרכים הבאות:
• גדודים חרדיים. צה"ל הודיע לוועדה לאחרונה על הסרת התנגדותו להקמת גדודים חרדיים חדשים ונכונותו להקים שלושה גדודים, ביניהם גדוד נ"מ.
• מחלקות הסדר חרדי שישולבו ביחידות קרביות.
• שילוב של חיילים בודדים, שיהיו מעוניינים בכך, במחלקות הסדר דתיות לאומיות בתנאים המקובלים במחלקות אלו.
• העברה לשירות במסגרת המשטרה או השב"ס בתנאים מתאימים לחרדים. האפשרות האחרונה חיונית בייחוד לחיילים בעלי פרופיל נמוך, שלא יוכלו לשרת בקרבי. ניתן לשקול גם העמדת חיילים חרדים לרשות מכבי האש.
• יחידות חרדיות שיוקמו במסגרת פיקוד העורף.
חיילי הסדר חרדי שירצו לצאת למסלולי פיקוד או ליחידות מובחרות, יצטרכו לעשות זאת בתנאים המקובלים בכלל צה"ל.
ישיבות ההסדר החרדי
כאמור, ההנהגה החרדית אינה נוהגת לשתף פעולה עם הסדרים חדשים לגיוס תלמידי ישיבות. גם במקרים שהיא מוכנה להסכים להסדרים כאלה היא מביעה את הסכמתה בכך שהיא מתנגדת להם בחריפות ואינה אוסרת עליהם באיסור גמור. כלומר, גם אם ההנהגה החרדית תשלים עם קיומו של מסלול הסדר חרדי, הנחת היסוד היא שישיבות חרדיות קיימות לא יהיו מוכנות בשלב ראשון להשתתף במסלול כזה. זוהי עמדה בעייתית, היוצרת את התחושה של "חזית סירוב" חרדית, אך נראה שיש להביא בחשבון שזו תהיה עמדת ההנהגה החרדית.
לכן יהיה צורך לפרסם מכרז להקמת ישיבות הסדר חרדיות. המכרז יתחלק לשני סוגים:
• ישיבות הסדר קיימות יפתחו מחלקות חרדיות או סניפים חרדיים.
• פתיחת ישיבות הסדר חרדיות, בהנחה שגורמים חרדיים מתונים ייענו למכרז.
יחידה נפרדת דוגמת נצח יהודה יוצרת בעיית הדרת נשים פחותה מאשר יחידה משולבת דוגמת שח"ר
הכרה בתקופת הלימודים בישיבה גבוהה / כולל, כחלק מלימודי מסלול ההסדר
מסלול ההסדר מורכב משלושה שלבים עיקריים: לימודים בישיבה, שירות צבאי וחזרה לישיבה. אפשר להניח שבמסלולי ההסדר החרדיים החלק הראשון, לפחות אצל חלק מהמצטרפים, ייעשה בישיבה חרדית שאינה חלק מההסדר ויזכה להכרה בדיעבד.
אם המצטרף להסדר החרדי למד יותר מתקופת הלימודים המקובלת בהסדר (היום 44 חודשים), יהיה פטור מלימודים אחרי הצבא. בכל מקרה תתבצע התקזזות של תקופות הלימודים. תקופת הלימודים בישיבה גבוהה / כולל שתוכר היא התקופה שעברה החל מראשית זמן אלול של השנה הגיאורגיינית שבה הגיע התלמיד לגיל 18.
לגבי תלמידים שילמדו רק תקופה חלקית בישיבה החרדית, עולה השאלה אילו ישיבות ילוו אותם בשעת השירות הצבאי ובאילו ישיבות ישלימו את לימודיהם. זאת, אם בישיבה המקורית לא ירצו לקבל אותם או אם הם לא ירצו לשוב אליה. ישיבות ההסדר החרדי שיפתחו או המחלקות החרדיות בישיבות ההסדר הקיימות, יצטרכו לענות גם על מטרה זו.
איתור המועמדים
איתור המועמדים למסלולי צבא חרדיים הוא עניין רגיש מאוד, בשל הקושי לפרסם מסלולים אלה. חלק מהתקשורת החרדית כלל לא תהיה מוכנה לפרסם מודעות למטרה זו. גם פרסום בכלי התקשורת שיסכימו (אתרי האינטרנט למשל) עלול להתגלות כמזיק ומעורר התנגדות. לכן הצבא והשירות האזרחי נוהגים לגייס את המתנדבים באמצעות מגייסים ופרסום מפה לאוזן.
כמו בשירות האזרחי ובצבא, הגיוס למסלולי ההסדר החרדיים ייעשה על ידי המפעילים עצמם (מפעילי ישיבות ההסדר) שיפעילו מגייסים. התקציב למגייסים יהיה משמעותי, כך שלא ייווצר מצב שבו הגורם העיקרי לגיוס נמוך הוא העדר מגייסים.
השלמת השכלה
חלק גדול מהחיילים החרדים מגיע לצבא כמעט ללא השכלה כללית. צה"ל ממלא תפקיד חשוב ביותר בשילוב חיילים חרדים בחברה הכללית ובכלכלה. זאת, בין היתר באמצעות מתן שנת השלמת השכלה לחיילי גדוד נצח יהודה.
• בגלל אורך השירות הקצר, חיילי הסדר חרדי יוכלו לקבל שנת השלמת השכלה, אבל על חשבון תקופת הלימודים בישיבה ולא על חשבון תקופת השירות הצבאי. תקופת השלמת ההשכלה תנוכה מחמש השנים של המסלול כולו.
• חיילי הסדר מרכז חרדיים יוכלו לקבל שנת השלמת השכלה, אם ישרתו לפחות שנה.
• האוצר לא יגביל את המימון לשנת ההשכלה.
• לא ישולמו תשלומי משפחה על תקופת שנת השלמת ההשכלה או שישולמו תשלומים חלקיים רק לבעלי משפחות (עד 50% מהתשלום הרגיל, בהתאם למצב הכלכלי).
שכר לימוד
תלמידי ישיבות ההסדר הדתיים לאומיים משלמים שכר לימוד של 8,000 עד 10,000 שקלים בשנה. סביר שלא ניתן יהיה לגבות ממשפחות חרדיות שכר לימוד דומה. לפחות בהתחלה חלק מהמשפחות גם עלולות להתכחש לחיילים, מה שיהפוך אותם בפועל לחיילים בודדים. הדבר יחייב:
1. חיסכון בהוצאות.
2. גיוס תרומות.
3. תקצוב גבוה יותר על סמך המצב הסוציו-אקונומי של החיילים ועל סמך העובדה שחלקם חיילים בודדים.
יודגש: תלמידי ההסדר החרדי לא יקבלו תשלומי משפחה צה"ליים בתקופות הלימודים בישיבה.
בחורים חרדים בכניסה ללשכת הגיוס בירושלים. צילום: פלאש 90