משרד הביטחון נגד שר הביטחון

משרד הביטחון מציע: חרדים יחתמו על הצהרת דתיות ויעשו שירות אזרחי ולא צבאי

המשרד הפיץ תזכיר של חוק להחלפת חוק טל, שסותר את עמדת ברק. רק מכסה של חרדים תשרת בצבא

שר הביטחון, אהוד ברק בכנס לעתיד העם היהודי בירושלים. 20.10.10 .צילום: אביר סולטן, פלאש 90שר הביטחון, אהוד ברק. הציע מכסה של 400 תלמידי ישיבה בשנה. צילום: אביר סולטן, פלאש 90

משרד הביטחון מציע להנהיג הצהרות דתיות לבוגרי מוסדות חינוך חרדיים, בדומה להצהרות הדתיות של נערות חרדיות. התצהיר הזה יקנה לתלמיד הישיבה זכות לעשות שירות אזרחי ולא שירות צבאי. רק מכסה מוגבלת של בחורי ישיבות תידרש לעשות שירות צבאי.

כך עולה מתזכיר התיקון לחוק שירות ביטחון, שמיועד להחליף את חוק טל, שמשרד הביטחון הפיץ בין משרדי הממשלה. כן מציע המשרד לקבוע מכסה של עד עשרה אחוזים מצטיינים מתלמידי כל ישיבה (כיום – כ-900 איש) שיקבלו דחיית שירות באופן קבוע, בלי לעשות שירות צבאי או אזרחי.

ההצעה של משרד הביטחון מפתיעה במיוחד, בהתחשב בעובדה ששר הביטחון, אהוד ברק, העלה הצעה סותרת. על פי תוכנית ברק, כל בני ה-18 יחויבו בשירות והצבא הוא שיקבע מי יגויס ומי יעשה שירות אזרחי. רק מכסה של 400 תלמידי ישיבות בשנה תקבל דחיית שירות לצורך לימודים בישיבה.

את ההצעה הבלתי שוויונית שלו מסביר המשרד בכך ש"בעשור השביעי לקיומה לא יכולה מדינת ישראל להסכין עוד עם אי השוויון בחלוקת הנטל בין אזרחיה. הצעת חוק זו באה לקבוע חובת שירות וליצור מצב שבו חייבי גיוס אשר יקבלו פטור משירות צבאי, יהיו חייבים בביצוע שירות אזרחי".

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה: "משרד הביטחון מתעלם מפסיקת בג"ץ, נוהג

מנכ"ל חדו"ש: מדובר בסוג חדש של אפליה בין דם לדם. רק הצבא צריך להחליט מי יתגייס ומי יעשה שירות אזרחי. ההחלטה צריכה להיות אישית ולא מגזרית

כאחרוני הפוליטיקאים ומציע למסד סוג חדש של אפליה בין דם לדם: חרדים יילכו לשירות אזרחי, לא חרדים יילכו לצבא ויסכנו את חייהם".

לדברי רגב, "המשמעות הברורה של הצעת משרד הביטחון היא שההחלטה כמה חרדים יגויסו לצבא תימסר לידי הפוליטיקאים ולידי הקואליציות הנשלטות על ידי השותפות החרדיות. הצבא ורק הצבא צריך להחליט מי יעשה שירות צבאי ומי יעשה שירות אזרחי. ההחלטה צריכה להיות אישית, לפי ההתאמה לשירות צבאי ולא לפי השתייכות מגזרית".

רגב ציין שההצעה מלאה סתירות וליקויים משפטיים:

הגישה הבאה לביטוי בתזכיר, שלפיה אורח חיים דתי הוא קריטריון להשתמטות משירות צבאי, מעוותת ועומדת בניגוד לפסיקת בג"ץ.

קשה להבין איך אורח החיים מונע מחלק מהמועמדים לשרת, אבל אינו מונע זאת מאלה שבמכסת המתגייסים שנקבעה על ידי הממשלה. אם אורח החיים מונע שירות צבאי, איך יגייסו אותם? אם הוא לא מונע – מדוע שהצבא לא יגייס את כל מי שיכול להביא תועלת לביטחון המדינה?

ההצעה מעגנת בחוק מסלול ישיר וקל לכל תלמיד ישיבה, גם לא חרדי, שאינו רוצה להתגייס, למשל משום שאינו רוצה להישמע לפקודות הצבא בנושאים מדיניים.

מכסת התלמידים המצטיינים שמציע משרד הביטחון תיקבע על ידי ועד הישיבות ולא בהכרח על בסיס מבחנים אובייקטיביים. קיים חשש כבד שהיא תהפוך למכסה של מקורבים ופרוטקציונרים.

ראו ידיעה ב"גלובס"



איך תוכל לפעול?