מחתרת הבגרות

תלמידי ישיבה לומדים לבגרות בבית ספר סודי

מעבר לשעות הלימוד בישיבה, יש גם בחורים חרדים שלומדים דקדוק, מתמטיקה ואזרחות לבגרות. הלימודים מתקיימים בחשאי

ישיבת חברון בירושלים. צילום: פלאש 90 (רוחב)ישיבת חברון בירושלים. תלמידים מבריקים, אבל מתקשים בחלק מהמקצועות. צילום: פלאש 90

יונתן לחמי, בן 22, הוא מנהל של בית ספר הפועל בחשאי בירושלים. בבית הספר הזה לומדים בחורים חרדים דקדוק, היסטוריה ומתמטיקה לבגרות. התלמידים והמורים שומרים בסוד את עצם קיומם של הלימודים. לפעמים, כותבת טלי פרקש ב-ynet, אפילו הוריהם של התלמידים אינם יודעים שהם לומדים לא רק בישיבה. לחמי מתכנן ללמוד בעתיד מינהל עסקים, אבל כיום הוא עדיין לומד בישיבה, שמוכנה לקלוט אותו למרות עיסוקו בלימודי חול.

פרקש ביקרה בשיעור אזרחות עם התלמידים החרדים, שעסק בזכויות הפרט במדינה דמוקרטית. התלמידים הסקרנים ניהלו דיון ער עם המורה, שבשעות הבוקר מלמד בתיכון דתי. הם דנו בחופש הדת, בפסיקה שהתירה לסופר יורם קניוק להירשם במרשם האוכלוסין כחסר דת ובשביתת המתמחים. התלמידים גילו יכולת ניתוח מרשימה וגילו מעורבות רבה בשיעור.

המעבר מלימוד גמרא לבגרות אינו קל. לדברי לחמי, שניים מהתלמידים המבטיחים שלו פרשו. "הם מהישיבות הכי טובות, עטרת וחברון. הם מבריקים", הוא מספר. "אבל אחרי כל המחמאות, הם נכנסים לשיעור דקדוק ומגלים שקשה להם, אפילו יותר מאשר אנגלית ומתמטיקה. הם היו בשני שיעורים ולא מצאו את הידיים והרגליים. אחד פרש סופית, השני עוד מקווה לעשות לפחות בגרות במתמטיקה. הם מתוסכלים ואני לא מאשים אותם. מי רוצה להרגיש אפס כשאתה בן 21 ומתקשה ללמוד חומר של כיתה ז'?"

מאיר בן חיים, שייסד לפני כעשר שנים את מחתרת הבגרויות, או בשמה הרשמי "אלוף נעורי", כבר לא חושש להוציא לאור את

הם נכנסים לשיעור דקדוק ומגלים שקשה להם, אפילו יותר מאשר אנגלית ומתמטיקה. חלקם מתוסכלים. מי רוצה להרגיש אפס, כשבגיל 21 הוא מתקשה ללמוד חומר של כיתה ז'?

המוסד. הוא דתי-לאומי שהתחרד ומהנדס אלקטרוניקה במקצועו. בעבר פתח את המכינה הקדם-אקדמית ב"מכון לב", שמשכה צעירים חרדים רבים. אבל לדבריו, פרסום הלימודים גרם רק נזק.

"היתה בעיה עם צה"ל", הוא אומר. "ברגע שבחור נרשם ללמוד, וזה לא משנה אם הוא היה עדיין בישיבה, מבחינת צה"ל הוא הפך לבר גיוס מיידי. זה הרחיק ממני תלמידים. אני בעד שירות צבאי, אני עצמי שירתי ביחידה מובחרת ואני נכה צה"ל, אבל אני חושב שאסור לתלות השכלה בצבא. השכלה זה משהו בסיסי שכל נער במדינת ישראל זכאי לקבל".

בן חיים אומר שרצה לאפשר לתלמידים את מרווח הביטחון הדרוש להם. "צריך לתת להם לגעת, להכיר ולהיחשף – ולא בדרך מאיימת וכופה. בית הספר ה'סודי' הוא פתרון מיוחד". אחד התלמידים, אברהם, אומר שמעבר ללימודים בישיבה ובבית הספר של לחמי, עליו לעבוד. הוריו דווקא תמכו בשאיפתו ללמוד לבגרות, אבל כדי לעמוד בתשלום על הלימודים – 600 שקל בחודש – הוא צריך שכר מעבודה.

תלמיד אחר, מוטי, שלומד גם בישיבה ליטאית מובחרת, אומר שהוריו תמכו בהחלטתו ללמוד לבגרות. לדבריו, ציוניו טובים, ולמרות זאת לא בטוח שהוא יוכל להתקבל ללימודים בתחום המעניין אותו, מדעים. ציון מאה בבגרויות אקסטרניות לא יעזור לי להתקבל לשם. אם הייתי ערבי, היתה לי אפליה מתקנת, כחרדי לא".

לכתבה המלאה



איך תוכל לפעול?