מונופול מיותר

למי נחוצה הרבנות

אם רוב הציבור סובל מהרודנות של פקידי ההלכה, מי פרט למפלגות הדתיות זקוק עוד לרבנות, שואל מאמר המערכת של "הארץ"

הרבנים הראשיים שלמה עמאר ויונה מצגר בטקס בבית כנסת ישורון בירושלים. 18.07.09. צילום: אביר סולטן, פלאש 90הרבנים הראשיים, שלמה עמאר ויונה מצגר. צילום: אביר סולטן, פלאש 90

כל שנות קיומה של ישראל הסכין הציבור החילוני בעל כורחו עם המונופול של הרבנות הראשית בכל הנוגע לחיי האישות, נכתב במאמר המערכת של "הארץ". רבים נאלצו לקיים טקס דתי שנכפה עליהם, אחרת משרד הפנים לא יכיר בהם כנשואים. גם אלה שעקפו את התהליך המעיק וערכו טקסי נישואים אזרחיים בחו"ל נוכחו לדעת, כאשר ביקשו להתגרש, שהמדינה לא תכיר בגירושיהם אלא אם כן ייערכו ברבנות.

"מציאות מקוממת זו הכבידה במיוחד על כל מי שאינם נחשבים יהודים על פי ההלכה, ובהם מאות אלפי עולים מחבר המדינות ומאתיופיה, אך גם על ילידי הארץ שמאסו בכפייה", נכתב במאמר. מגמת ההקצנה ההלכתית המאפיינת את הרבנות בשנים האחרונות גורמת קשיים רבים לכלל האזרחים ומגבילה את יכולתם של אנשים רבים לממש את זכות היסוד להקים משפחה.

לא רק הציבור החילוני סובל מן החיבור הקלוקל בין דת למדינה, ולא רק הוא יצר לו מעקפים כמו מעמד ה"ידועים בציבור"

מגמת ההקצנה ההלכתית המאפיינת את הרבנות בשנים האחרונות גורמת קשיים רבים לכלל האזרחים

ונישואי קפריסין. מתברר כי ציבור גדול של חובשי כיפות סרוגות מואס בסדר הקיים, אבל בהעדר מוצא אחר הוא יוצר מעקף בדמות נישואים פרטיים (ראו יאיר אטינגר, "חופה עוקפת רבנות", "הארץ", 21.10). מעקף זה מעורר שאלה: אם רוב הציבור סובל מרודנות פקידי ההלכה, שהחרדים אינם משתמשים בשירותיהם ממילא, מי, פרט למפלגות הדתיות, זקוק עוד לרבנות?

מכל הבחינות – החברתית, האזרחית והכלכלית – עדיף להעביר את סמכויותיה לרשויות המקומיות. הכנסת חייבת לשנות את החוק ולאפשר, בצד הנישואים הדתיים, נישואים אזרחיים לכל. "החברה הישראלית מתקוממת, עדיין בנימוס רב, נגד הכפייה הדתית", מסכם המאמר. "על הממשלה להחליט מה חשוב לה יותר: הברית עם המפלגות החרדיות או רווחת האזרח".

למאמר באתר "הארץ"



איך תוכל לפעול?