תורה ופרנסה

לכו ללמוד, צאו לעבוד

בטור מיוחד ב"כיכר השבת" מסביר חברון גרנביץ מדוע חשוב שאברכים ירכשו מקצוע במכללות

נשים חרדיות עובדות במפעל של קבוצת מלם בביתר עילית המותאם לאורח חייהן 19.08.09. צילום: נתי שוחט, פלאש 90נשים חרדיות עובדות במפעל של קבוצת מלם בביתר עילית. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

עד לפני כחמש שנים אפשר היה לשמוע תלמידי ישיבה לוחשים בהיסוס, "אני לומד מקצוע במכללה, אבל אל תספר לאף אחד". לאחר סיום הלימודים בכולל היו סטודנטים אלה מתגנבים ברחובות צדדיים כדי לעלות לאוטובוס שהסיע אותו למכללה.

בעבר, השיחות שהתנהל בין יושבי השולחן בישיבה התמקדו בשידוך המופלא שעשה הרב עם ראש הקהל או על האדמו"ר שנסע למנוחה בשווייץ. היום התלמידים מעדכנים זה את זה על תחילת הסמסטר וסיומו, על תאריכי בחינות במועד ב' או על מרצים בקורסים שונים.

הזמנים השתנו, מסביר חברון גרנביץ בטור מיוחד ב"כיכר השבת". פעם יציאה של אברכים לשוק העבודה לוותה במפחי נפש על לימוד התורה שנזנח, ואילו היום מתקיימים במכללות שמונה מנייני "ערבית" בין שיעור לשיעור. פעם משרד הישיבה היה מורכב משולחן עץ ומחברת, היום ללא מערכת ממוחשבת ותוכנות ניהול חדשניות אין אפשרות לנהל ישיבה, להגיש דו"חות

אף אברך שיוצא ללמוד במכללה אינו מזניח את לימוד התורה

ולקבל תקציבים. פעם בוגרות סמינר למורות עבדו כמורות וכגננות, היום ממתינות להם משרות עם משכורות שמנות במפעלי היי-טק שהוקמו במודיעין עילית, בביתר ובבית שמש.

גרנביץ מרגיע את החוששים מכך שאברכים היוצאים ללמוד מקצוע יזניחו את לימודי הקודש. "אף אברך שיוצא ללמוד במכללה אינו מזניח את לימוד התורה, אף אברך אינו עושה מכללתו קבע ותורתו ארעי, בדיוק באותו אילוץ שעסק פעם האברך במקצוע הסת"ם או חלפנות הכספים הוא נאלץ לשבת במכללה ולהשתלם במקצוע שישלב אותו בשוק העבודה", הוא כותב.

לתלמידי ישיבה שלא נולדו לאב בעל ממון המסוגל לתמוך בהם, הוא ממליץ ללמוד מקצוע כדי להשתלב בשוק העבודה הישראלי ולפרנס את משפחתם בכבוד.

למאמר המלא



איך תוכל לפעול?