מנוחה לרחם

המהפכה השקטה של הנשים החרדיות

הירידה בילודה בציבור החרדי, כותבת טלי פרקש, נובעת משינוי עמוק בתודעה הנשית.  נשים פורשות ממרוץ הוולדנות לטובת חיים נטולי משברים נפשיים ועייפות כרונית

משפחה חרדית בירושלים, צילום: Bleys of Amber, flickrמשפחה חרדית בירושלים, צילום: Bleys of Amber, flickr

במשך שנים, מניעת הריון היתה טאבו ראשון במעלה בציבור החרדי, שייחס ללידת ילדים חשיבות רבה יותר מאשר לגיוס אברכים, למשל. אבל משהו קרה לטאבו הזה, כותבת טלי פרק במאמר ב-ynet. נשים חרדיות צעירות, שמתחילות ללדת בשנות העשרים לחייהן, חדלות להביא ילדים לעולם בעשור הבא לחייהן.

פרקש מתייחסת לנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסוף יוני, המצביעים על ירידה בילודה בציבור החרדי. לדעתה, הירידה – בשיעור של 15% – היא תוצאה של מהפכה נשית שקטה. המקור למהפכה הזאת הוא התפכחות אישית, שהיא תוצאה של בירור אמיתי המתייחס לפער שבין החלום על עשרה ילדים לתשישות שנובעת מהטיפול בהם.

"תחרות 'אם השנה' – זו שיש לה הכי הרבה ילדים בשכונה – היתה הספורט הקהילתי הפופולרי בבני ברק של סוף שנות ה-90. אך רבות מהמתמודדות פרשו מן המרוץ לטובת חיים נטולי משברים נפשיים ועייפות כרונית", כותבת פרקש. "מה שהיה עד עתה תחת 'הסכם סודיות' בין הפונה לרב, הפך ערב אחד להכרזה ספונטנית בחוג ההתעמלות שבו השתתפתי, ש'מאז הילד החמישי אני על מניעה'".

לא כולן ששות לשלם את תג המחיר של האידיאל הוולדני, ללא כל קשר למצב העו"ש. הן רוצות מהחיים יותר

לדבריה, לצד הלימודים האקדמיים ושוק התעסוקה, גילו הנשים החרדיות את מגבלות החומר האנושי. האמהות החרדיות של הדור הקודם לא ויתרו בקלות על משפחה גדולה ונידונו לשחיקה איטית. "בנותיהן – חברותי, כבר מחפשות משהו אחר. עבודה מעניינת, בית מטופח – וכן, גם ילדים, רק במספרים 'הגיוניים' יותר", היא כותבת.

גם בקרב הרבנים השתנו הרוחות. הדור הקודם ראה ברחם החרדי כלי במערכה לשחזור ממדיו של העולם היהודי שאבד בשואה. הקו ההלכתי של היום מעמיד את האישה וצרכיה האישיים במרכז. "מי שתולים את הירידה בילודה בקיצוץ בקצבאות הילדים, לא שמעו את הדיבורים בשטח, המבשרים על שינוי עמוק בתודעה הנשית-חרדית. לא כולן ששות לשלם את תג המחיר של האידיאל הוולדני, ללא כל קשר למצב העו"ש. הן רוצות מהחיים יותר".

למאמר המלא



איך תוכל לפעול?