החזרת האמינות לכשרות

בג"ץ: על המדינה לנתק הקשר בין משגיחי כשרות לעסקים

השופטים העלו שתי הצעות שיאפשרו למנוע ניגוד עניינים בין משגיחי הכשרות לעסקים שבפיקוחם. כיום בתי העסק משלמים את משכורתם של משגיחי הכשרות

פקחי הרבנות הראשית בודקים תעודת כשרות בדוכן בפסטיבל טעמים ברובע היהודי בירושלים. 28.03.2011. צילום: רובין סלבדורי, פלאש 90פקחי הרבנות הראשית בודקים תעודת כשרות בדוכן בפסטיבל טעמים ברובע היהודי בירושלים. צילום: רובין סלבדורי, פלאש 90

שופטי בג"ץ קבעו אתמול כי על המדינה ליישם אחת משתי דרכים שהציע בית המשפט לניתוק קשר ההעסקה שיש כיום בין בתי העסק למשגיחי כשרות. רוב משגיחי הכשרות מועסקים ישירות על ידי בתי העסק שעליהם הם משגיחים. בתי העסק משלמים את משכורתם של משגיחי הכשרות – מצב היוצר ניגוד עניינים ופוגם באמינות ההשגחה על הכשרות.

לפי הצעה אחת של השופטים, שירותי השגחת הכשרות יועברו לידי חברה זכיינית. החברה תעסיק את משגיחי הכשרות ותגבה את שכרם מבתי העסק. כך יימנע ניגוד העניינים. ההצעה השנייה היא שהמדינה, באמצעות גוף מטעמה, תגבה את דמי ההשגחה ותשלם למשגיחים. עם זאת, המשגיחים לא יהיו עובדי מדינה.

ב-2008 קבע בג"ץ שעל המשגיח להיות שכיר של גוף הכשרות – ולא של העסק שבפיקוחו. הוראה זו טרם יושמה

הצעות השופטים הועלו בדיון שהתקיים בעתירה שהגישה התנועה להגינות שלטונית באמצעות עו״ד מרדכי איזנברג לפני כ-11 שנים. העתירה ביקשה לנתק את קשר העובד-מעביד בין משגיחי הכשרות לבתי העסק שנתונים לפיקוחם.

אתר "בחדרי חרדים" מציין כי בפסק דין משנת 2008 קבע בג"ץ שבמערכת הכשרות של הרבנות הראשית על המשגיח להיות שכיר של גוף הכשרות – ולא של העסק שבו הוא עובד כמשגיח. הוראה זו טרם יושמה.

אתמול קבעו השופטים אליקים רובינשטיין, והשופטים אורי שהם ומני (מנחם) מזוז, כי בתוך ארבעה חודשים על המדינה להגיש לבית המשפט הודעה בנוגע להתקדמות המאמצים לנתק את קשרי עובד-מעביד הקיימים כיום בתחום הכשרות.

לידיעה ב"בחדרי חרדים"



איך תוכל לפעול?