מינהלי ולא הלכתי

עתירה לבג"ץ: למנות אשה למנהלת בתי הדין הרבניים

בעתירה שהגישו נעמ"ת, ויצ"ו ועמותת "מבוי סתום" נטען כי אין בעיה הלכתית במינוי אשה לתפקיד, מכיוון שמדובר במשרה מינהלית-אדמיניסטרטיבית במהותה

הכניסה לבתי הדין הרבניים בירושלים. 05.10.08. צילום יוסי זמיר, פלאש 90הכניסה לבתי הדין הרבניים בירושלים (צילום אילוסטרציה). צילום יוסי זמיר, פלאש 90

ארגוני הנשים נעמ"ת וויצ"ו ועמותת "מבוי סתום" הגישו שלשום עתירה לבג"ץ, בדרישה לאפשר מינוי של אשה למנהלת בתי הדין הרבניים. החוק הקיים, שהתקבל ב-1955, מאפשר למנות רק גבר לתפקיד זה. זהו חוק הדיינים, שקובע כי למנהל בתי הדין הרבניים רשאי להתמנות אדם הכשיר להיבחר לרב עיר. כלומר, אשה אינה יכולה להתמנות לתפקיד.

בעתירה נטען שלפי ההלכה היהודית אין מניעה למנות לתפקיד אשה, מאחר ש"מדובר בתפקיד מינהלי-אדמיניסטרטיבי במהותו". כן נטען, שעקב מצבן של נשים בבתי הדין הרבניים חובה על המדינה לשקול את מועמדותה של אשה. בעתירה נכתב שוב ושוב, כי תפקיד מנהל בתי הדין הרבניים אינו משלב פסיקה על פי ההלכה ועולה השאלה מה הטעם בהוראה המפלה. ועדת המינוי לתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים

חוק הדיינים קובע כי למנהל בתי הדין הרבניים רשאי להתמנות רק אדם הכשיר להיבחר לרב עיר

היתה אמורה להתכנס שלשום ולמנות מנהל חדש מתוך רשימה של מועמדים גברים. מועמדותן של נשים, לפי העתירה, לא נשקלה כלל. בעקבות פיטוריה של שרת המשפטים, ציפי לבני, לא ברור אם ישיבת הוועדה תתקיים בקרוב.

עד 2010, במשך 22 שנה, היה הרב אלי בן דהן מנהל בתי הדין הרבניים. בן דהן הוא עתה סגן השר לשירותי דת. מחליפו בתפקיד היה הרב שלמה דייכובסקי, שפרש באוגוסט האחרון.

לאחר שדייכובסקי פרש לגמלאות מינתה לבני לראשונה אשה לתפקיד. מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, מונתה באופן זמני גם למנהלת בתי הדין הרבניים. ב"גלובס" נכתב כי המינוי היה תקדים חשוב, אולם כאמור, הוועדה למינוי מנהל בתי הדין הרבניים כלל לא שקלה את מועמדותן של נשים.

לידיעה ב"גלובס"



איך תוכל לפעול?