מדד הדת והמדינה 2020

83% מהציבור היהודי תומכים בחופש דת ומצפון בישראל

80% מהחילונים אומרים כי אם מפלגה תתחייב לקדם חופש דת ושוויון בנטל יתחזק הסיכוי שיצביעו בעדה. הציבור מאמין בבג"ץ ולא בפוליטיקאים וברבנות; ממצאי מדד הדת והמדינה של חדו"ש לשנת תש"ף

הפגנה למען ירושלים חופשית בכיכר ספרא, 13.06.2009. צילום: אביר סולטן, פלאש 90הפגנה למען ירושלים חופשית בכיכר ספרא (צילום אילוסטרציה). צילום: אביר סולטן, פלאש 90

עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון מפרסמת היום את מדד הדת והמדינה השנתי שלה. זהו המדד ה-12 שמפרסמת חדו"ש מאז הקמתה ב-2009, בערב השנה החדשה. זו הסקירה השיטתית והמעמיקה היחידה מסוגה של עמדות הציבור היהודי הבוגר בישראל בנושאי הדת והמדינה. ממצאיה מציגים תמונה מקיפה של מכלול נושאי המאבק בתחומים אלה, תוך ניתוח העמדות ופילוחן על פי השקפות דתיות ופוליטית, ההצבעה בבחירות האחרונות וכוונות ההצבעה בעתיד, ומרכיבי רקע רלוונטיים נוספים.

ישראל של 2020 מתמודדת עם משברי רפואה, כלכלה וחברה, וסוגיות ביטחון והסכמי שלום תופסות נפח גדול בסדר היום הפוליטי והלאומי. אך מדד הדת והמדינה מוכיח עד כמה מאבקי הדת והמדינה לא נעלמו ולא איבדו מעוצמתם. במדידה השנתית שב ומתברר כי בראש סולם המתחים הפנימיים בחברה היהודית – ההתנגשות בין ימין לשמאל ובין חרדים לחילונים הם בראש דירוג החומרה של המתחים במרחק רב מעל אלה המוכרים מן העבר, דוגמת המתח בין מזרחים ואשכנזים, עשירים ועניים, עולים וותיקים. עשרות הנושאים שחדו"ש בודקת במדד השנתי מוכיחים בעליל כי רוב עצום של הציבור היהודי הבוגר בישראל תומך בחופש דת ושוויון ודוחה את מדיניות הממשלה בנושאי הדת והמדינה. רוב עקבי זה מקיף כשני שלישים ומעלה [על פי הנושא], ואין אף נושא שבו זוכה מדיניות הממשלה לתמיכה של הרוב. המדד מתמקד השנה גם בניתוח פוליטי של עמדות הציבור, המסביר חלק מתוצאות הבחירות בעבר ואת הצפי לעתיד, כמו גם בנושאים אקטואליים דוגמת משבר הקורונה, יהדותם של עולי בריה"מ לשעבר, חוק הגיוס, מונופול הכשרות של הרבנות הראשית ועוד.

שלושת הנושאים המובילים שלציבור חשוב לקדם בתחום הדת והמדינה הם חופש דת ושוויון בנטל באופן כללי, הפעלת תחבורה ציבורית בשבת והכרה בנישואים וגירושים אזרחיים. רק 17% מהציבור השיבו כי אף אחד מהנושאים שפורטו ברשימה אינו חשוב להם. נתונים לדוגמה מתוך המדד: 83% מהציבור היהודי הבוגר בישראל תומכים בחופש דת ומצפון ו-63% תומכים בהפרדת הדת מהמדינה. 64% מהציבור מתנגדים להשתתפותן של המפלגות החרדיות בקואליציה הממשלתית באופן המקנה להן יכולת להכתיב את מדיניות הממשלה ואת החקיקה בנושאי דת ומדינה ו79% מתנגדים למינויים של ח"כ משה גפני לראשות ועדת הכספים וח"כ יעקב אשר לראשות ועדת חוקה, חוק ומשפט. מתנגדים לכך כל המחנות הפוליטיים, לרבות הימין (

דת, מדינה ופוליטיקה

80% מן המצביעים החילונים השיבו כי מחויבות של מפלגה (התואמת את השקפתם הפוליטית בנושאי ביטחון וכלכלה) לקדם חופש דת ושוויון בנטל, תחזק את הסיכוי כי יצביעו בעדה. בהקשר הזה, 62% הביעו תמיכה בכך שכחול-לבן תעשה שימוש בכוח המוקנה לה בהסכם הקואליציוני ותמנע העברת חקיקה הסותרת את עקרונותיה והבטחותיה בנושאי דת ומדינה. מקרב המתכוונים להצביע כחול-לבן בבחירות הבאות – 90% תומכים בכך.

93% ממצביעי כחול-לבן בבחירות האחרונות היו חילונים או מסורתיים לא-דתיים.

מאמינים בבג"ץ, לא בפוליטיקאים וברבנות

בניגוד לרטוריקה של הפוליטיקאים התוקפים את בית המשפט העליון ומערערים על הלגיטימיות שלו, מתוך ארבעת המוסדות הרלוונטיים להשוואה [ממשלה, כנסת, בג"ץ והרבנות הראשית] האמון הרב ביותר ניתן דווקא לבית המשפט העליון. הוא גבוה פי יותר מארבעה מן האמון בממשלה, פי תשעה מן האמון בכנסת ופי שלושה וחצי מן האמון ברבנות הראשית. בקרב בעלי הדעה – 65% מתנגדים לחקיקת פסקת התגברות שנועדה לפגוע בסמכותו ובמעמדו של בג"ץ. בעוד שבעלי הדעה בקרב מצביעי הליכוד נחלקו [38% תמכו ו-34% התנגדו], הרי בקרב מצביעי כחול-לבן 79% מתנגדים לחקיקה ורק 7% תומכים בה.

שלושת הנושאים המובילים שלציבור חשוב לקדם בתחום הדת והמדינה הם חופש דת ושוויון בנטל באופן כללי, הפעלת תחבורה ציבורית בשבת והכרה בנישואים וגירושים אזרחיים

מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, הגיב לממצאים: "המדד מציג בפני הקורא חדשות טובות; יש הסכמה לאומית רחבה בנושאי דת ומדינה, אלא שהיא שונה בתכלית השינוי מזו המיוצגת על ידי ממשלות ישראל לדורותיהן מימין, שמאל והמרכז. ההסכמה הלאומית הרחבה, של כשני שלישים מן הציבור היהודי הבוגר ואף יותר בחלק מן הסוגיות השנויות במחלוקת, מתאפיינת בשאיפה לראות את הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון ולשוויון ללא הבדל דת מתקיימת במלואה. רובו ככולו של הציבור היהודי תומך בזהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ודוחה ברוב גדול את הניסיונות לקרבה למסלול של מדינת הלכה וכפייה דתית".

סקר מדד הדת והמדינה נערך על ידי מכון סמית בחודש יולי 2020 על בסיס מדגם מורחב של 800 איש/ה המייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל, בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה 3.5% ±

ממצאים נוספים:

- איזה יהודים אנחנו? – 47% מגדירים עצמם חילונים, 18% מסורתיים לא-דתיים, 14% מסורתיים-דתיים, 11% דתיים או חרד"לים ו-10% חרדים.

- שמירת השבת – רק 25% מהציבור שומרים שבת על פי ההלכה. 20% שומרים באופן חלקי [למשל הדלקת נרות שבת או קידוש], 34% רואים את השבת כיום מנוחה בעל אווירה מיוחדת ו-21% רואים בה יום חופשה רגיל.

- תחבורה ציבורית בשבת – 71% מהציבור תומכים בהתרת תחבורה ציבורית בשבת, כולל 35% מהציבור הדתי-לאומי. למעט המפלגות החרדיות, מצביעי כל המפלגות הביעו תמיכה רבה בהנהגת תחבורה ציבורית בשבת, כולל 65% ממצביעי הליכוד וממצביעי ימינה ו-95% ממצביעי כחול-לבן.

- תנו להתחתן בארץ הזאת – 65% תומכים בהכרה שווה של המדינה בכל סוגי הנישואים [אזרחיים ודתיים, לרבות רפורמיים וקונסרבטיביים]. גם רוב מצביעי הליכוד [55%] וכמחצית ממצביעי ימינה [47%] תומכים בחופש בחירה בנישואים. רק 49% היו בוחרים בנישואים אורתודוקסיים, אם מדינת ישראל היתה מאפשרת להם לבחור. ההעדפה לנישואים אורתודוקסיים ירדה בהדרגה מ-65% בשנת 2009 ל-49%. רק 19% מהציבור החילוני היו נישאים ברבנות אם יכלו לבחור.

- מיהו יהודי? – 36% תומכים בהכרת המדינה ביהדותם של צאצאים להורה יהודי, בין אם זה האב או האם, המזדהה כיהודי. רק 34% רואים צורך בגיור באישור הרבנות הראשית, וכנגדם 30% נוספים מסתפקים בגיור דתי אלטרנטיבי מחוץ לרבנות הראשית, בין אם הוא אורתודוקסי, קונסרבטיבי או רפורמי.

- שוויון בנטל – רק 22% מהציבור מקבלים את העמדה כי יש לפטור את האברכים משירות צבאי או אזרחי בשל היות "תורתם אומנותם". עמדת הרוב היא שיש לגייס את האברכים כולם (29%) חוץ ממכסה של פטורים למצטיינים [49%]. בכל המחנות הפוליטיים יש התנגדות לפטור, כולל 22% ממצביעי הליכוד ו-20% ממצביעי ימינה.

- כשרות בלי רבנות – 21% בלבד השיבו כי יאכלו רק בבתי אוכל המחזיקים בתעודת כשרות של הרבנות הראשית, 21% יסתפקו בכשרות אלטרנטיבית ול-58% תעודת כשרות אינה מהווה שיקול כלל. בממוצע מקפידים על שמירת כשרות כהלכה 38% מהציבור, 27% שומרים באופן חלקי ו-35% אינם שומרים על כשרות. גם בקרב ה-38% מהציבור שהשיבו כי הם מקפידים על שמירת כשרות על פי ההלכה, רק מחצית [51%] רואים זאת כשיקול המחייב לצרוך רק מזון שבהשגחת הרבנות הראשית.

- ליבה לכולם – 77% בדעה כי יש לחייב את כל בתי הספר הפועלים במימון המדינה ללמד לימודי ליבה בהיקף מלא. אחוז דומה בדעה כי יש לחייב את בתי הספר החרדיים הפועלים במימון המדינה להשתתף בבחינות המיצ"ב לצורך בדיקה אובייקטיבית והשוואה של הישגיהם, ומידת עמידתם בחובתם ללמד ליבה.

- פלורליזם דתי בישראל – 65% מהציבור תומכים במעמד שווה בישראל לשלושת הזרמים הגדולים ביהדות – אורתודוקסי, קונסרבטיבי ורפורמי. 63% תומכים במעורבות של ארגונים יהודיים מהתפוצות בחיזוק חופש הדת והפלורליזם בישראל.

לידיעה ב-ynet



איך תוכל לפעול?